קריסת תורים ובוקר קשה ביותר במחסום קלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:35 לערך לאחר שאספנו את האורחת שלנו, סטודנטית לרבנות מארה"ב. בחוץ חשוך וקריר. שלטים מבשרים על פתיחת חניון חדש בשטח שהכשירו ליד בית הקפה שסמוך לחניה הקיימת. צילמנו אותו בדרך חזרה, כשהיה כבר אור. בשעה זו החניון הזה סגור עדיין.
גם בחושך ניתן היה להבחין שניקו בחוץ, אולי לקראת הבחירות. כשהתקרבנו לצד הפלסטיני כבר שמענו את הקולות שמבשרים על בלגן וקריסת תורים, ואנשים שבאו לקראתנו אמרו שהמצב לא טוב. בפנים גילינו את המראה המוכר והלא מלבב של ערימת אדם בכניסה למכלאות, וספסלים מלאים באנשים שנסוגו לאחור. בכל פעם שנפתחו הקרוסלות נשמעו מחדש הצעקות של הדוחפים בנסיון להיכנס. בצד היה דוכן הפלאפל שהתמקם כעת מתחת לסככה בסמוך למכלאות, כנראה מיקום חדש לקראת החורף המתקרב (בצד התמונה רואים את הקצה של ערימת האדם).
מוכר הבייגלה במקומו הרגיל בסככה והקיוסק שחזר לפעול בדוכן בחוץ פועל גם הוא. כשבאנו היה כבר שוטר במקום, אך הוא לא עשה דבר בשלב זה. היו 4 עמדות בידוק פתוחות ובהמשך 5.
בינתיים דיבר איתנו הבחור שסיפר לנו בשבוע שעבר שהוכה ע"י מאבטחים ורצה להתלונן עליהם ועל השוטרים. הוא מספר שהחליט לא להתלונן לאחר שראה ביוטיוב סרטונים על מקרים שבהם שוטרים היכו יהודים והתלונות לא עזרו. אם להם זה לא עזר, הוא מוותר מראש. לו יש גם מה להפסיד... הוא מספר שכולם מקווים שכאשר יפתח החלק החדש של המחסום המעבר יהיה אוטומטי. לדבריו כך זה עובד במחסום נעלין. לאחר בדיקת טביעת האצבע השער נפתח אוטומטית ועוברים. לא תלויים בחיילים שירימו את העיניים מהטלפונים שלהם ולא יצאו להפסקות ממושכות. (בהמשך קראנו בדוח של חברתנו עינה שכנראה זה מה שצפוי להיות. נחיה ונראה...).
אחרי 6 המתינו אנשים רבים לפתיחת השער ההומניטרי. כאשר מגיע מאבטח, הוא והשוטר מתחילים להפעיל את השער ומכניסים קבוצה ראשונה. בהמשך הגיע גם חייל המת"ק. הכניסו כל פעם קבוצת אנשים, עד שהתרוקן התור ליד השער. כעת נכנס מי שהגיע וזכאי. בעיקר נשים עם היתרים.
בינתיים יצאנו החוצה והראנו לאורחת את מחסום הרכב והסביבה. קנינו כוס תה בקיוסק וחזרנו פנימה. עדיין היה בלגן, אבל לאט לאט החלו להסתדר התורים. אחרי 7 היו כבר תורים מסודרים, אך עדיין ארוכים. לקראת 8 התקצרו התורים והצטרפנו לאחד מהם. החייל מהמת"ק הלך וסגרו את השער ההומניטרי מבלי להכניס את האנשים המבוגרים שיכולים לעבור בעמדות הבידוק ללא היתר משעה 8. אבל אחרי כמה דקות הגיעו ילדים וקשישים חולים ואז השוטר והמאבטח פתחו שוב את השער עבורם, ומשפתחו איפשרו גם למבוגרים ולזכאים אחרים לעבור. זה חזר על עצמו כמה פעמים עד שעברנו לאזור עמדות הבידוק.
למרות שהתורים התקצרו המעבר לקח לנו כשלושת רבעי שעה ורק אחרי 8:30 היינו בחוץ. כעת ראינו שגם בצד השני יש שלט על החניון ולידו שלט על הרשימה הערבית למועצת העיר. שאלנו אנשים שישבו תחתיו האם היתה היענות והצבעה לרשימה זו. הם טענו שכן. כנראה שבאופן יחסי הצביעו יותר במזרח ירושלים (אם כי זה עדיין אחוז זניח מבעלי זכות ההצבעה).
כעת נסענו העירה בשיא הלחץ של פקקי התנועה, כך שגם ההגעה חזרה לקחה יותר מהרגיל.