קלנדיה

משמרת קצרה בערב עיד אלאדחא

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. בחוץ עדיין חשוך ובוקר קריר, אך יש כבר לא מעט אנשים. חלק מנסים לתפוס עוד תנומה קצרה בטרם יאיר השחר ויסעו לעבודה. אחרים יושבים וממתינים, האור הבוקע ממכשיר הטלפון הנייד מאיר את פניהם.   

היום ערב עיד אלאדחא, וזהו יום שרבים צמים בו. לכן כנראה מוכר הבייגלה לא הגיע וגם הקיוסק סגור. רק דוכן העוגות פתוח, אך הביקוש קטן. אין הרבה אנשים ואין תורים. הקרוסלות פתוחות, רוב הזמן ואנשים מגיעים ועוברים, וממתינים רק מעט לפני עמדות הבידוק.

פגשנו במקום שני מתנדבים מהאקומנים, נציגי הכנסיות. שני אנשים מבוגרים מגרמניה. הם מתגוררים במזרח ירושלים ויוצאים גם למחסום בית לחם וגם לקלנדיה. היום באו לכאן כי מאוחר יותר אמור להגיע צוות צילום נורבגי, והם התנדבו לקבל אותם ולהדריכם. הם הראו לנו שיש להם דף שהם מראים לאנשים שלא נותנים להם לעבור במחסום. רשום שם בערבית 'למה החזירו אותך' ויש כמה תשובות חלופיות. במקביל היה להם דף ובו התרגום לאנגלית. מי שאומר להם שאמרו לו שהוא מנוע, הם מפנים אלינו. נתנו להם כרטיסים עם המספרים של סילביה וצוות המנועים ושעות המענה.

עוד סיפרו שיצר איתם קשר רב מהיהדות הקונסרבטיבית והזמין אותם "לעשות שבת". הם נענו להזמנה ונהנו ולמדו הרבה. הם סיפרו שהיו אחרים בקבוצה שלא הבינו למה הם עשו זאת וחשבו שזה לא חלק מהמנדט שלהם. האנשים שפגשנו סברו שכן, ובנוסף אמרו שבתור גרמנים הם מרגישים שיש להם חוב מיוחד ליהודים.

השעה 6 חלפה ולא בא אף אחד מהמת"ק וגם לא מאבטח או שוטר. השער ההומניטרי לא נפתח, אך באמת לא היה בכך צורך. ב-6:10 לערך התחלף החייל באקווריום. מאחר שנוכחנו לדעת שאין הרבה אנשים היום ואין תורים, הצטרפנו לתור ב-6:20 לערך ותוך זמן קצר היינו בחוץ.