בית אמין, חבלה, מסחה
ערב חג הקורבן - "חגיגה" בקלקיליה, תנועה רבה ומסחר סואן
בידיא – עוצרות לשיחה בחנות המכולת. הבעלים מזמין את חותנו י' הדובר עברית להצטרף לשיחה.
בבידיא 18,000 תושבים. כ-1,500 עובדים בישראל, והם נכנסים דרך מחסום אייל. כביש חוצה שומרון (כביש 5) עובר דרך אדמות הכפר ובמשך השנים נעשו ניסיונות להעביר את האדמות למדינה. לטענתם היו זיופים בהעברת הבעלות, לא כולם תלויים בישראל. הוצגו ניירות של אדם שכביכול מת ואחר כך הוא נראה עובר בכפר. משפטים נגד גזל האדמות מתנהלים כבר משנת 1981 (השותפים לזיופים, שאפשרו את גזל האדמות הם פלסטינים וישראלים מושחתים). מזרחית לאלקנה על אדמות מסחה ובידיא נבנתה ההתנחלות עץ אפרים.
י' מספר שהצבא מבקר בכפר לעתים קרובות. החיילים נכנסים בלילות לבתים, מחפשים, מפשפשים ועושים בלגנים גם בשטח A.
השער הצפוני של מחסום (חקלאי) מסחה הוא שער עונתי האמור להיפתח במסיק. י' מספר לנו שהיו שנים שגם במסיק השער לא נפתח. לקראת המסיק המשפחות מבקשות אישורים לכל בני המשפחה אבל רק הזקנים מקבלים התרים. אדם אחד בלבד, אפילו בכושר טוב, לא יכול למסוק לבדו מטע זיתים. השנה הם יגישו בקשות בעוד חודש ב-1.10. כל בעל קרקע יגיש בקשה אישית למת"ק הפלסטיני וזה יעבירה למתק הישראלי להנפקת ההיתר.
י' דובר עברית, עבד שנים רבות בישראל כטייח ומכיר בה כל עיר, אבל היום הוא מנוע מפני שהוא עוסק בעזרה לאנשי הכפר בפניות לקבלת היתרים ובתלונות על גזל אדמות. הוא מכיר היטב את סילביה ממחסוםwatch, שמרכזת את הפניות למנועי היתרים (לכניסה לישראל), וכשניתן, היא מסייעת בהליך הבירוקרטי. בגין פעילותו הוא נענש והוא מנוע מלעבור במחסום החקלאי. זאת, למרות היותו מעל גיל 60 ועל פי תקנות המשטר, מגיל 60 ומעלה יש רשות לעבור במחסום החקלאי ללא צורך בהיתר מיוחד.
מהאדמות של בידיא וכפר א-דיק הנמצא דרומה לבידיא, לקחו לאחרונה 500 דונם והכריזו עליהן כאדמות מדינה. איציק מהמנהל האזרחי החליט שהאדמות אינן חקלאיות, זאת לאחר שכרתו עצי זית באותה חלקת אדמה. קשה לנו לשמוע ולראות את ההתעמרות והגזל הזה.
אנחנו מוזמנות לביתו של י'. לכבוד החג בניו ובנותיו נמצאים בבית ומצטרפים אלינו לישיבה בחצר המטופחת. כל בניו למדו באוניברסיטאות. אחד מהנדס, השני עורך דין ושלישי לומד רפואה בטורקיה. כולם עובדים בבידיא וכולם... מנועים.
י' קבל ב-2014 אישור להיכנס לישראל לשנה. באפריל 2015 נילקח האישור. הוא שאל למה. ענו לו : "אתה מסוכן". הסברים לא נתנו. למשפחה יש קרובים רבים בישראל אבל אין להם אפשרות לבקר אותם.
לקראת החג, בבידיא ובכל הכפרים האחרים הבלדיות סגורות, התנועה והמסחר שוקקים.
אנחנו ממשיכות לבית אמין - מחסום 1447 בצד הפלסטיני. הדרך למחסום היא שביל העפר מפותל אשר חוצה שלוחה של ואדי קנה. בעבר היה צורך לדלג מעל ביוב של התנחלות שערי תקווה שזרם בוואדי והריח השתלט על הסביבה.כעת הכל יבש. ברקע - הווילות של התנחלות אורנית נושקות לגדר ולמחסום וצופות עליו מהגבעה.
חזרנו דרך שביל העפר לדרך הראשית לבית אמין. מימין התנחלות שערי תקווה. לאורך הכביש לכיוון עזון עתמה קמה חומה חדשה שמחליפה חלק מהגדר. בקצה החומה בולט המחסום המסיבי שנפתח לבעלי האדמות רק לימי המסיק.
דרך הכפר ת'ולת אנו מגיעות לעזון לביקור בחנות, פורקות חפצי יד שנייה וממשיכות לחבלה אחרי עצירה לפלאפל בנבי אליאס. לא ירחק היום והכביש עוקף נבי אליאס, שנבנה על מטעי הזיתים של תושבי עזון ונבי אליאס - יפתח. אדמות נוספות משני צידי הכביש החדש יסופחו ויגודרו לשם שמירה על עוד כביש מפריד סוגי אנשים ( אסור להגיד אפהרטהייד). נחייה ונראה.
13:45 מחסום חבלה – 1393
יוצאים : 3 הולכי רגל, 2 מוניות, 4 רכבים פרטיים, 2 טנדרים, משאית. נכנסים : טנדר עם גלילים שחורים (גומי?)
פלסטיני מקלקיליה מספר על הקשיים במעבר מחסום אליהו 109 המנוהל על ידי חברת שמירה אזרחית. פעם היה שמעון ועכשיו יש איציק, שניהם אנשים רעים, גאוותנים מתעללים בנו. לפני שנתיים ירו בילדה פלסטינית לבושה בתלבושת בית הספר כאשר ע' עומד לידה ומבקש שלא יירו. חסרי לב האנשים האלה. ממררים את החיים. (דובר עברית רהוטה, מסרב להזדהות).
14:05 שקט במחסום. השקט העצוב הזה.לא יכולות שלא לחשוב על מה שמסתתר מאחורי השקט הזה... מה היה אילו היו החקלאים במושב כלשהו צריכים להתנהל על פי לוח זמנים מוכתב על ידי הרשויות ועל פי גחמות השומרים: מותר או אסור להעביר כסא, טוסטר או סולם מהבית לחלקה, או ממישהו שקנה אלטעזאכן ורוצה להביא את הרכוש הדל הזה לביתו שם זה מוערך כחפצי יקרות – אבל אסור.
מהמחסום נכנסנו לבקר את ע' במשתלה. כרגיל שופע סיפורים:
- אתמול (יום ד' 30.8.17) לשוק בקלקיליה מגיעים לפני החג אנשים רבים מרחבי הגדה לערוך קניות. החנויות יוצאות במבצעים שיווקיים, מחלקים קופונים ועורכים הגרלות. פרס ראשון – מכונית. המבצעים אטרקטיביים ומושכים קהל רב. רק מבית לחם הגיעו 10 אוטובוסים. ואז נכנס הצבא. בלילה (בסביבות השעה 12:00) החיילים התארגנו לפעילות מיוחדת (בשטח A !! ) לקראת החג! ירו פצצות גז ועשן כבד כיסה את האזור.
- לדעתו של ע' גם בשטח A ישראל שולטת. הרשות הפלסטינית היא מעין מחלקה של צה"ל, הוא אומר בזלזול. הכול נעשה בתאום. הצבא הישראלי מודיע לפלסטינים שהוא מתכוון להגיע למקום מסוים, ואז החיילים הפלסטינים עוזבים את השטח. כאשר הצבא עוזב, חוזרים החיילים הפלסטינים לאזור.
- הוא היה עד לשיחה ערה בין שוטרים בעקבות הודעה שקיבלו: במחסום צופין נתפס שוטר/קצין ישראלי על ידי חייל, כשהוא מבריח במכונית משטרתית שב"חים
. עד שנתפב הוא הספיק לשעות 10 נגלות ומכל פלסטיני הוא קבל 500 ₪.
- השימוש בכלבים שינה פנים. לא עוד הכנסת כלבים למכוניות של פלסטינים. עכשיו שואבים אוויר מהרכב, מכניסים למבחנה ונותנים לכלב להריח. ובינתיים הפלסטיני מעוכב. יושב ומחכה לתגובת הכלב.