מת"ק עציון: המזגן אינו פועל, ה- cooler אינו מחובר, אין נייר במכונה המנפיקה מספרים ואין עם מי לדבר

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
31/07/2019
|
בוקר

 

הגענו בשעה 11:15 לערך. מגרש החניה מלא. קרוב למבנה המת"ק חונות מוניות טרנזיט צהובות ומכוניות אחרות בחניה שניה ושלישית, ולא  היה ברור לנו איך הם יוצאים מהחניה כשסיימו את ענייניהם. כשנכנסנו פנימה, ראינו את כמות הממתינים ושוחחנו עם אנשים – הבנו. פשוט לא יוצאים, כי אף אחד לא מצליח לקבל שירות ולסיים את ענייניו...

בפנים אנשים רבים. המזגן אינו פועל, למרות שהיה זה אחד הימים החמים בשנה. המיתקן שאמור לספק מי שתיה קרים אינו מחובר לחשמל. שמענו מהממתינים שהרוב מחכים להנפקת כרטיס מגנטיinfo-icon. סיפרו לנו שגם ביום שני היו הרבה אנשים והיתה כנראה איזו תקלה, שגרמה לשליחת רבים הביתה ללא שירות, והם שבו שנית היום. יש מכונה שממנה לוקחים מספרים. המכונה רושמת את המספר על הצג שלה, אבל אין נייר, אז לא יוצא מספר מודפס.

הספסלים היו מלאים למדי. אנשים הצטופפו גם על המדרגות שבראשן ממוקמות שתי קרוסלותinfo-icon, דרכן נכנסים פנימה לקבל שירות. במשך דקות ארוכות איש לא נקרא להיכנס פנימה, מדי פעם החייל דרש מהאנשים לזוז אחורה ואיים שאחרת לא יכניס אף אחד. זה לא ממש עזר... אחרי דקות ארוכות נקראו להיכנס פנימה אנשים שבאו למשטרה או לקבל אישור . האחרים – שהמתינו לקבלת כרטיס מגנטי – המתינו לשווא. סיפרו לנו שיש בפנים הרבה אנשים.

בשלב מסויים הגיעו דרך דלת הכניסה קצינה וחייל (לא הצלחנו לראות את דרגתו, אולי גם הוא קצין). האנשים הסבירו להם שאין נייר במכונה ובקושי שומעים את הרמקול ושאלו מה קורה. הם ביקשו שהאנשים יפנו את המדרגות ונכנסו פנימה דרך הקרוסלות. אחרי כמה רגעים חזרו וכנראה הביאו נייר למכונת המספרים. אנחנו, שישבנו באותו שלב על המושבים באולם, התקשינו לראות אותם בגלל הצפיפות . לאחר שחזרו, נאמר שמוציאים החוצה את כל האנשים שהמתינו בפנים.

ואז החלו לצאת לאולם, דרך הקרוסלות, עוד ועוד אנשים. האולם התמלא עד אפס מקום ואנשים גם יצאו החוצה. לא ברור איך היו כל כך הרבה אנשים בפנים. כל המושבים נתפסו עד האחרון והמוני אנשים עמדו על המדרגות ובאזור הקדמי והקיפו את החיילים שטיפלו במכונה. לא הצלחנו לראות ולהבין מה בדיוק קורה, וגם האנשים שיצאו מבפנים לא הבינו מה אמור לקרות. לאחר דקות ארוכות, אחרי שהחיילים שוב נכנסו פנימה, התחילו לקרוא בשמות לאנשים אחד אחד, כדי שיכנסו פנימה לקבל שירות. אי אפשר היה לשמוע כלום, אבל העומדים ליד הקרוסלות צעקו את השמות ואחרים ניסו לאתר בחוץ את מי שבשמו קראו. מאחר שהשירות התחדש החלטנו שהגיע הזמן לעזוב. ברור היה שגם אם הכל יתנהל כשורה מכאן והלאה, לא כל האנשים שנמצאים במקום יזכו לקבל שירות היום.

בזמן שהיינו באולם פנו אלינו אנשים שונים בבקשות לאינפורמציה ועזרה, בעיקר במקרים של מניעת כניסה. הנחינו אותם לגבי המסמכים הנדרשים ומסרנו את מספר הפקס של סילביה או הפניות לחמיס בחברון. כשיצאנו החוצה בדרך לרכב עצר אותנו מישהו לשאול שאלה ומייד התקבצו עוד ועוד אנשים סביבנו. הפתקים הידועים עם מספרי הטלפון והפקס של סילביה חולקו לכולם עם הנחיות לפי הצורך. רק אחרי דקות ארוכות הצלחנו באמת לעזוב ולהגיע לרכב. נקווה שסילביה והצוות יצליחו להושיט עזרה ולהסיר את המניעה לפחות מחלקם.