קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה סיוון, עינה פרידמן (מדווחת)
31/05/2016
|
בוקר

בוקר כמו שצריך

כשהגענו בשעה 5:25 כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות ולא היו תורים בכלל כי הקרוסלה בקצה אחד המכלאות הייתה פתוחה לכל הבאים. ה"אקווריום" נראה ריק מאדם – דבר מוזר ביותר – אבל האמת היא שהעדרות החייל או חיילת ששולטים על הקרוסלות בכלל לא הפריע לתפקוד המחסום. קצב ההתקדמות דרך תחנות הבידוק היה די מהיר, ולכן לא היה צורך לווסת את המעבר דרך המכלאות.

בשעה 5:40 הגיע שוטר, וכשלא הצליח להכנס לאקווריום (שהיה נעול מבפנים), חיפש את החייל (שישן בשכיבה) העיר אותו, נכנס, ודי מהר סגרinfo-icon את הקרוסלה הפתוחה. אבל גם זה, רק לזמן קצר, וקצב הזרם נמשך, כך שבקושי היו תורים במשך כל הבוקר.

השער ההומניטרי לא נפתח כלל כי המגיעים, שראו תורים כל כך קצרים דרך המכלאות, העדיפו את המסולול הזה על המתנה ליד השער. חייל מת"קinfo-icon הגיע בשעה 6:05, ואחריו שוטרת ומאבטח, אבל הם בעצם היו מובטלים.

שאלנו את הרוכלים בכניסה לסככה , ואחר כך אחד המכירים שלנו בדרכו למכלאה, איך היה בימים הקודמים, וכולם אמרו מאוד דומה להיום.

בשעה 6:30, כאשר המכלאות היו ריקות, עברנו דרך זו שבקצה הקרוסלה שוב היתה פתוחה לכל הבאים, עברנו את הבידוק, ויצאנו את המחסום בשעה 6:37. בדרך חזרה למכוניות שלנו בחניון הדרומי (ב"צד הישראלי"), עצר אותנו צעיר לומר שהבוקר היה טוב, וכולם היו מבסוטים, אבל שלא נחשוב שככה זה כל בוקר. והשבנו: אנשאללה, שככה יהיה כך כל בוקר