ג'מאעין

צופות: 
אליה ש. (מדווחת ), אנה ש., נטלי כ. (מתרגמת) ועמאר (נהג ומתרגם)
31/01/2018
|
בוקר

נקודות עיקריות : מתנחלים מההתנחלות תפוח התנכלו לחקלאים של ג'מאעין בעיקר בעונת המסיק. מתנדבים ישראלים, כאשר יכלו להיות שם, עזרו להרחיק את המתנחלים. מתנדבים נחוצים נדרשים בכל שנה.

רבים מבוגרי התיכון בכפר ממשיכים ללמוד באוניברסיטאות, אבל מעטים מהם מוצאים משרות במקצועות שלמדו. זו אותה הבעיה בכל רחבי הרשות הפלסטינית.

עצי החרוב מסייעים לצמצם את הסכנה הבריאותית שמהווה האבק ממחצבות האבן. יש מחסור חמור בשירותי בריאות ובשירותים סוציאליים עבור כל הפלסטינים.

ג'מאעין : ראש המועצה היה עסוק ולכן דיברנו עם מ. שעובד במועצה. אנחנו לא ביקרנו בג'מאעין מאז ספטמבר 2017, כך שהשאלות הראשונות שלנו היו על המסיק זיתים. זה היה בתקופת המסיק שאיכרי ג'מאעין סבלו את רוב ההתנכלויות של המתנחלים מתפוח. כשהמתנחלים ראו משפחות שעובדות במטעים שלהן, הם נכנסו למטעים עם כלבים כדי להפחיד את הפלסטינים ולגרום להם לעזוב את עבודתם. כאשר מתנדבים ישראלים באו לעזור עם המסיק היו פחות בעיות מצד המתנחלים. עם העזרה של הישראלים החקלאים הצליחו לסיים את המסיק. הפלסטינים נוהגים להתקשר למשטרה ולצבא כאשר המתנחלים באים, אך, כפי שאמרו לנו, נציגים רשמיים אלה באים הרבה יותר מאוחר, אחרי שהמתנחלים כבר הסתלקו.

עכשיו, במהלך העונה הגשומה, החקלאים צריכים לעבוד במטעים ובחלקות שלהם עבור עונת הצמיחה. כרגע אין שום בעיה גדולה, אבל הם מודאגים שהמתנחלים יטרידו אותם  שוב כאשר הם יעבדו את חלקותיהם. במשך מספר שנים מתנחל מסוים בשם שמחה, שמגדל עדר עזים, היה מביא באופן קבוע את העיזים שלו לחלקות בבעלות החקלאים של ג'מאעין. בינתיים הוא הלך לעולמו, אבל הבנים שלו ירשו את עדר העזים וממשיכים לרעות אותם על אדמת ג'מאעין.

הבעיה היחידה עם הצבא שהוזכרה בשיחה היתה שחודש קודם לכן צה"ל סגרinfo-icon את הכפר במשך יומיים. לא ניתן כל הסבר למועצה, למרות שלא היו תקריות בכפר לפני כן. עדיין אין להם מושג למה זה נעשה.

בתי הספר בג'מאעין מתפקדים היטב. רבים מבוגרי התיכון ממשיכים ללמוד באוניברסיטאות, בעיקר בשכם וברמאללה. הבעיה העיקרית היא חוסר במשרות במקצועות בם הם רכשו השכלה. מכיוון שבג'מאעין ענף מחצבות האבן מפותח, חלק מהצעירים מוצאים שם עבודה ולכן האבטלה אינה כה גבוהה בכפר. אצל הגברים שיעור האבטלה הוא כ- 3%, ואצל הנשים כ- 20%. לכמה וכמה אנשים יש אישורי עבודה בישראל, ואילו חלק מהאנשים עוזבים את הכפר כדי למצוא עבודה בחו"ל.

בריאות היא בעיה מרכזים בג'מעאין. מחד מחצבות האבן מספקים ענף רווחי. מאידך גיסא הם המקור לענני אבק המהווים סיכון בריאותי. האבק, אותו נושמים העובדים, גורם לקוצר נשימה, בעיות ריאה אחרות, ופוגע גם בעיניים. תעשיית האבן משתמשת בהרבה מיםinfo-icon כדי להשתלט על האבק. אנשי הכפר מגדלים עצי חרוב באזור המחצבות. העלים של העצים קולטים את האבק, הפרי אינו נפגע מהאבק לאחר שהזרעים נארזים בתוך תרמיליהם. החרוב הוא עץ מקומי, יליד האזור הזה. לעץ יש שורשים עמוקים וחזקים המאפשרים לו לינוק מים מעומק האדמה שעצים אחרים לא יכולים להגיעם אליהם. מלבד תפקידם בקליטת אבק, עצי החרוב מספקים זרעים אותם טוחנים התושבים לאבקה טעימה.

כמו בכל האזורים הפלסטיניים, שירותי בריאות אינם מספיקים. בגמאעין מרפאת הבריאות המקומית פועלת פעמיים בשבוע, בין השעות 08:00 עד 14:00. זה לא מספיק זמן עבור כל הכפר. שאלנו אם הארגון הישראלי של רופאים לזכויות אדם, מגיע אל הכפר. "הם לא הגיעו בערך ארבע שנים", אמרו לנו. חולים הזקוקים לעזרה מיידית נוסעים לחווארה או לשכם. בשכם, רופא במרפאת הלב יכול לבדוק עד 60 חולים כל יום. הפלסטינים צריכים בהחלט יותר רופאים ומרפאות, אבל חסר כסף למטרה זו. הם גם אינם מקבלים עזרה מאונר"א.

בעיה חברתית נוספת היא של אלמנות שנשארו עם ילדים וחיות בעוני. ארגון פלסטיני עוזר, אבל זה אף פעם הכסף אינו מספיק או שהוא מספיק לזמן קצר בלבד. צדקה גם עוזרת.

למרבה הצער, בשל צמיג מנוקב, חיכינו זמן רב עבור הנהג שלנו ולא הצלחנו לבקר ביותר מכפר אחד. אבל אנחנו מודים לעמאר שבא, הוא היה מאוד מועיל.