בקעת הירדן: חלוקת מלגות לסטודנטים בני ובנות הרועים

יצאנו לבקעת הירדן הפלסטינית לחלק  מילגות ל-9 סטודנטים (שבע בנות ושני בנים) ,שגדלו באוהלי הרועים ולומדים באוניברסיטאות א-נג'ח בשכם והאוניברסיטה הפתוחה אל קודס (לה יש סניף בעיירה הסמוכה טובאס). אספנו בסך הכל 18,000 ש"ח שהספיקו לתשלום 50% משכר הלימוד לסמסטר הנוכחי.

רַעֶף ואנוואר  דַרַגמֶה בקהילת יִירזָה
הדרך ליירזה ארוכה וקשה והמאהל של משפחת דרגמה נמצא על הר גבוה מעל ראס אל אחמר. אילו היה שער (מחסום) גוכיה פתוח יכולנו לקצר את הדרך בשעה לפחות. חלק מהדרך היתה דרך עפר צרה במעלה ההר. עד לפני כמה שנים גם היא לא היתה קיימת, ותושבי יירזה עלו וירדו על חמורים. הדרך הזאת נסללה ע"י הרשות הפלסטינית, למרות שזה שטח C, והמינהל האזרחי אסר על הרשות לזפת אותה.

לאחר טלטולים רבים הגענו לבית משפחת דרגמה, מעין נווה מדבר. על ההר הקרח בין הפחונים שהם מתגוררים בהם, יש גן מופלא ובו כל מיני עצים ושיחים, המון ירוק עם פרחים בכל מיני צבעים. מי שמגדלת ודואגת לצמחיה זו הסבתא סלמה. קיבלו אותנו בסוכה מוקפת בצמחיה.

במשפחה 10 נפשות ופרנסתם מעדר פרות קטן ובנוסף ממשכורתו של האב שעובד כפועל חקלאי בכפר פלסטיני (מרוויח פחות מ-70 שקל ביום). הסטודנטים הם רַעֶף, הלומד הנדסה אזרחית שנה שלישית בא-נג'אח; אחותו אנוואר (שאותה יכולנו לראות רק צביה ואני, על פי המנהג) לומדת רפואה שנה א'. שניהם תלמידים מצטיינים שמקבלים מלגות מהאוניברסיטה, בצורת שכר לימוד מופחת. הם גרים בחדרים שכורים בשכם כי הבית רחוק, עלות התחבורה אליו גבוהה ואין בו חשמל. גם מחשב אישי אין להם "זה נורא יקר. אין כסף..."

בַּשיר ואַסִיל דבַּבַּאת מקהילת מֶקווּאת
מקוואת נמצאת בסמוך ליִרזה, במעלה הר סמוך וגם הדרך לשם קשה. לא הצלחנו לטפס אל בית המשפחה בג'יפ (השכור) ועל כן אב המשפחה ירד אלינו. גן לו גם לו משפחה בת 10 נפשות. מתפרנס מעדר כבשים.
בשיר (לומד היסטוריה) ואסיל (אמנות) לומדים באוניברסיטת א-נג'אח, ומתגוררים בשכירות בחדרים בשכם. הם לא הגיעו הביתה בסוף השבוע הזה (ימי החופשה הם חמישי ושישי) כדי לחסוך בכסף ואולי כי גם בביתם אין חשמל ולא יוכלו ללמוד אחרי שקיעת השמש.

אסרה עמר ואסמה דרגמה מקהילת איבְּזיק
איבזיק, עוד מקום שכוח אל הנמצא בכיוון אחר, ולכן העדפנו למסור את הכסף לחברה של אסרה, שמתגוררת בבית סבה באחד הכפרים, והיא תעביר אותו לאסרה. אסרה לומדת ביולוגיה שנה שנייה בא-נג'אח, מדברת אנגלית שוטפת. אסמה לומדת חינוך באוניברסיטה הפתוחה בטובאס.

תַסמין דרַגמֶה מסַמְרה
עדר הכבשים של המשפחה קיבל את פנינו, כשהוא מצטופף בצל מתחת לעץ רחב צמרת. האב מ' והסבתא קיבלו את פנינו באוהל אורחים קטן. גם פה רק צביה ואני יכולנו לפגוש את הבת באוהל אחר. גם אותה אסור היה לצלם, כמו את כל הבנות האחרות. במקום זה צילמנו את האחיות הקטנות החמודות.

הסטודנטית תסמין, יפה וביישנית, לומדת חינוך באוניברסיטה הפתוחה בטובאס.

לאחרונה הם סובלים מהתקפות של תושבי המאחז הבלתי חוקי באום זוקה, שמתנכלים לכל הרועים באזור.

ניבִין ועדיר בשאראת מחלת מכחול
שמונה בנות ובן (בן 3) יש לבורהאן. שלוש הבנות הגדולות הן אקדמאיות ,חלקן בדרך לתואר. הבכורה סיימה תואר ראשון, ניבין ועדיר לומדות, וחמש הצעירות יותר- ילמדו בתורן. הוא המפרנס היחיד, מעדר הכבשים, ועובד קשה. בנים יכולים לעזור עם העדר, או לצאת לעבודה חקלאית, ואילו לו לו יש הרבה בנות, אך הוא מתעקש שכולן ילמדו. מה שהוא עצמו לא זכה.

הבנות מתגוררות בכפר אחר. הגדולות לומדות באוניברסיטה בטובַּס וגם מטפלות בבנות הצעירות, שלומדות בביה"ס בכפר. כאמור אין תנאים ללימודים באוהל הצפוף עם התאורה הדלה וטובס בית הספר הוא ברמה יותר גבוהה. מה הוא לא מוכן להקריב למען ההשכלה.
ב' הוא היחיד שמסכים שבנותיו יצטלמו גם אם זה מנוגד למנהגים. עכשיו הם חיים בחשש מתמיד מסכנת הרס כל המבנים בקהילת ח'אלת מקחול, אחרי שהוצא נגדם צו הריסה.

בסאל דרגמה מעין אל חילווה
חנה ספרן העבירה לו כסף שאספה מתורמים. הוא לומד משפטים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין. גם למשפחתו ,כמו שאר תושבי עין אל חילווה, יצא צו הריסה.