קלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
30/11/2016
|
בוקר

בוקר קר ורגוע בקלנדיה

הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. חנינו בצד הישראלי ועברנו ברגל לצד הפלסטיני. התורים היום לא כ"כ ארוכים ובד"כ לא גלשו הרבה אל מחוץ לסככה, אם בכלל. כשנפתחו הקרוסלות הכניסו הרבה אנשים והתורים התקצרו. 5 עמדות הבידוק היו פתוחות. בהמשך הבוקר התורים גלשו מעת לעת אל מחוץ לסככה, אך לא בהרבה. הקיוסק כבר פתוח ומוכר הבייגלה במקומו.

פגשנו 2 מתנדבות מהאקומנים, אחד מגרמניה והשניה מקולומביה. בצד הישראלי ראינו מתנדבת נוספת. בשלב מסויים הגיעה אשה מעזה, שאם הבנו נכון היא צריכה להגיע לבית חולים אלמוקסד במזרח ירושלים, ללוות חולה. יש איזה בעיה לגבי ההיתר שלה, בכל זאת היא מנסה לעבור. אחרי זמן קצר היא חוזרת ודמעות בעיניה, לאחר שלא איפשרו לה להיכנס. הצענו לה לחכות לבוא נציג המת"ק בשעה 6, בתקווה שיוכל לעזור לה.

מעט אחרי 6 הגיעו קצין וחייל מהמת"ק וניגשו מייד לשער ההומניטרי, שם כבר חיכו אנשים. מעט אחריהם הגיע שוטר והצטרף אליהם. מאוחר יותר הגיעה גם שוטרת ומאבטחים. האשה העזתית פנתה לקצין ששוחח עימה באריכות ובסבלנות וגם דיבר בטלפון כנראה בנסיון לסייע לה. אבל בסופו של דבר הוא לא יכול היה לפתור את הבעיה והיא נאלצה להמתין לפתיחת המת"ק ב-8:30.

יצאנו לקנות כוס תה כדי להתחמם קצת. כבר בסביבות 6:30 התורים התקצרו מאוד, וכבר לא חרגו מהסככה. הצטרפנו לתור בשעה 6:35 וכעבור 20 דקות היינו בחוץ.