מופקרה - למרות הכול יש מקום לפרחים

מחסום מיתר עדיין נותן ריחו. החנייה מלאה, גם בשולי הדרך ועמדת השמירה בצד הישראלי של הגדר מאויישת.

נחל חברון שמגיע למחסום מיתר מהווה מפגע תברואתי.

נסענו למופקרה לפגוש את פאדל חמאמדה, שהתקרית המדוברת שהסתיימה בלא כלום עם המתנדב, חייל בחופשה, שכביכול יידה אבנים בחיילים אירעה עם העדר שלו. בכניסה למופקרה מכביש 317 ,דרך פלסטינית, יש שלט שמפנה לאביגיל. מופקרה לא קיימת ותושביה, 38 משפחות, שקופים. 

פאדל ארח אותנו במבנה ריק שנמצא מעל מערה בה הוא גר עם משפחתו. ארבעה ילדים חמודים שהיו בחופשה מבית הספר קבלו אותנו בשמחה ועזרו לסחוב ציוד שהבאנו להם שאספה חברתי מקיבוץ אילון. הילדים לומדים בא-תוואני וסובלים מהצקות המתנחלים.

בכפר פלסטיני יש דודי מים על הגגות, פנלים סולריים וצמיגים על הגגות כדי שהגגות לא יעופו ברוח.

*תזכורת - מדינת ישראל, מדינת ההייטק, שולטת במקומות האלה כבר 55 שנים.

אבל למרות הכל, גם במקום הזה מוצאים מקום לפרחים.

פאדל סיפר לנו שבאותו יום שישי הוא יצא למרעה עם העדר שלו והצבא סגר בפניו את הדרך ולא נתן לו לעבור. השטח הוכרז כשטח צבאי סגור והוא עוכב לשלוש שעות. פאדל התקשר למתנדבים שיבואו לעזור לו וכך נולדה התקרית שלא הייתה.