מת"ק עציון, שיפור מסוים בענייני ניקיון

הגענו בשעה 11:15 לערך. מגרש החניה מלא, אך בפנים האולם לא היה מלא. היו מקומות ישיבה רבים פנויים. על המסך הופיעו מספרים (60 ו-...) רק עבור כרטיס מגנטי, שהתקדמו בקצב סביר. מדי פעם קראו לאנשים להיכנס בשם וגם במספר לעתים. רוב אלה שהוכנסו היו לאישורים או פגישה עם נציג שב"כ, מרבית הממתינים היו לכרטיס מגנטי.

בחוץ הבחנו באדם יוצא מהשירותים ומנער את ידיו הרטובות מהמים, מה שלימד על כך שיש סוף סוף חיבור למים! הצצנו לשירותי הנשים ונוכחנו לדעת שאכן השירותים נוקו, הניאגרה חוברה למים ובכיור התקינו ברז עם מים זורמים. גם בחוץ לא היתה נזילה כבעבר.  נקיון הוא מן הסתם דבר יחסי...

בינתיים ישבנו באולם ושוחחנו עם אשה וגבר שהגיעו מבית ג'אלא להוציא כרטיס מגנטי. הם כנראה אחים או אב וביתו. האשה מתגוררת בירדן כבר שנים רבות, ובאה לבקר את המשפחה מבית ג'אלא. היא צריכה גם לקבל ויזה כדי להיכנס עם הדרכון הירדני לירושלים. היא מספרת לנו על משפחתה בירדן ומזמינה לבקר אם נגיע לירדן. הגבר מספר שבקרימיזאן פרסמו תוצאות בדיקה שנעשתה ולפיה שמן הזית של בית ג'אלא הוא הטוב ביותר, עולה באיכותו על שמן זית ספרדי או איטלקי.

קצת אחרי 12 יצאו אל האולם חייל וחיילת עם אדם נוסף, שהחיילים הראו לו באולם דברים שיש לתקן – מנורות שיש להחליף ותיקונים בתקרה. הם עדכנו את הנוכחים שכעת יש הפסקת צהריים עד 13:00. התנחמנו בכך שלפחות האנשים שהיו בפנים לא הוצאו החוצה וכנראה יקבלו שירות גם במהלך ההפסקה. החלטנו לעזוב. בדרך רצינו לצלם גם את שירותי הגברים, אך זה לא התאפשר כי – הפלא ופלא – השירותים היו בשימוש. עזבנו.