ארתאח (שער אפרים)

חידושים והפתעות:

כשהגענו גילינו שמגרש החניה סומן מחדש, בצורה ברורה. מקומות חניה, חיצים לסימון כניסה או יציאה. הבחנו שכמעט כל המכוניות המסחריות להובלת פועלים בחרו לחנות, באופן כמעט מסודר ומדויק, בניגוד ובהתעלמות מן הסימונים החדשים.

צפרדע האשפה הוזז ממגרש החניה לפינה מאחורי השרותים.בדרכנו אל גדר ההפרדה מצאנו שהותקן שער חדש, נעול, במעבר אל הגדר, באופן שמונע מאיתנו גישה אל גדר ההפרדה במקום אליו היינו רגילות להגיע.

שומר מנע מאיתנו להמשיך עד שינעל את השער שמוביל מהמתקן אל מפקדת צה״ל הסמוכה. מצאנו עצמנו, כשהותר לנו לגשת, במרחק של כ-10 עד 20 מ׳ מהרחבה שבין קרוסלות הכניסה והמגנומטרים הראשונים בכניסה למתקן. אין ביכולתנו יותר לעצור אנשים ברחבה ולשאול שאלות או לשמוע מה קורה. נראה שיוצרים, כמו במחסום אייל, חוסר אפשרות להתקרב אל המחכים בתור, ונותר לנו לפגוש אנשים רק לאחר שהגיעו אל תוך ישראל.

הקרוסלות נפתחו באיחור קל של 5 דקות, ומאז ועד שעזבנו לא היה שום לחץ בכניסה למתקן. אנשים זרמו פנימה באין מפריע. לאנשים, שמדדנו את זמן שהייתם במתקן,לקח בין 5 דקות ל- 10 דקות לעבור, אחד אפילו אמר לנו שהוא ׳מבסוט׳.

כשהצטבר קהל רב ליד שביל היציאה מהמרחב המגודר. ניגש השומר לפתוח את שער המכוניות כדי להקל על הלחץ. השער הזה נותר פתוח עד שעזבנו ב- 5:00