מת"ק עציון: הביוב עדיין עולה על גדותיו, כך גם הצרות של הפלסטינים

10:30-12:15

כרגיל, מגרש החניה מלא. הביוב נובע שוב ומגיע כמעט עד לחורשה. היה חם בחדר ההמתנה. מישהו בא לתקן את המיזוג, עשה משהו משך 2 דקות ועזב, אבל המיזוג לא פעל. בקולֶר לא היו מיִם, לא חמים ולא קרים. כמה אנשים חיכו בתור למספרים שלהם ואז ישבו בחדר ההמתנה ואחר כך המתינו ליד הקרוסלה. כמה כבר עברו למשרדים אבל כיוון שאנו לא יכולות לעבור לשם לא ברור לנו כמה זמן הם ישהו שם.

נזירה הגיעה בלוויית אישה והחייל אפשר להן להגיע לקרסולה ומשם הן נכנסו מייד למשרדים. הגיעו עוד שתי נשים, נוצריות לפי בגדיהן, וגם להן נתנו להיכנס מייד למשרדים. האם בגלל שהן נוצריות?

שמה של סילביה חזר ועלה בקשר לבעיות של המנועים. גם של חמיס מחברון. שוב שמענו על עורכי דין שגובים שכר עתק ובפועל לא עושים דבר. שלומית ייעצה להם  לפנות קודם לסילביה או לחמיס, שאומנם אינו עו"ד אבל גובה רק  50 ₪ ויכול לכתוב מכתבים מוצלחים עבורם. כמה מעורכי הדין האלה גובים יותר ממה שהאנשים האלו מרוויחים בשנה.

מייד בהגיענו ניגש אלינו גבר. יש לו בעיה בלב ואסור לו לעבור ברנטגן במחסום בית לחם. הוא אמר שבכל מקום אחר בעולם הרנטגן סגור כשהוא עובר. במת"ק טוענים שזו לא בעיה שלהם. הוא רוצה לעבור במחסום באוטובוס. חנה ייעצה שישיג מסמך מתאים מהרופא שלו.

אישה דוברת אנגלית מצוינת, סיפרה שבנה רופא בחברון, שלא מצליח לקבל אישור מעבר לירושלים לצורך כנס וקורסים בבית חולים הדסה. הוא מעולם לא ישב בכלא ולא היו איתו בעיות. הפנינו אותו לחנה בר"ג ולסילביה ולשני חברים ברל"א (רופאים לזכויות אדם).

צעיר בן 33 זרק אבנים על כוחות הביטחון כשהיה ילד. על כך ישב זמן מה בכלא, ומאז לא היו בעיות. כיום הוא נשוי+2. גם אותו הפנינו לחמיס שיכתוב עבורו בקשה למחילה. יש הרבה מקרים כאלה.

אדם בעל דרכון ירדני, נשוי לערביה אזרחית ישראלית. הוא מנסה להשיג אישור כדי להצטרף אליה. היום היא התלוותה אליו לכאן וכפי שקרה גם לנו פעמיים, חייל ניגש אליה ואמר לה שאסור לה להיות בחדר ההמתנה כי היא אזרחית ישראלית. ואם היא לא תעזוב, הוא יעצור אותה. היא עמדה על שלה ואמרה לו שמאחר והיא אזרחית ישראלית הוא לא יכול לעצור אותה. שלא כמו אלינו, הוא נהג בה בגסות רוח לפי החוק הבלתי כתוב המפלה בין ישראלים יהודים לישראלים ערבים, שצריכים להיות זהירים יותר מאיתנו. האישה התעניינה במניעים לפעילותנו ועניתי כי אנחנו מתביישות בשל מה שהעם שלנו עושה להם. האיש כבר פנה מספר פעמים בעניין האישור ועכשיו משרד הפנים רוצה לשלול את האזרחות הפלסטינית שלו, ואם זה יקרה, תתבטל גם האזרחות הירדנית שלו. הוא אמר שמשרד הפנים ממציא משהו חדש מדי יום.

אדם אחר, מרמלה, שאשתו מבית לחם, אמר שלא היו בעיות כשהיא גרה אתו עם ארבעת ילדיהם אבל אחד מבני-הדוד שלה זרק אבנים והשאר כתוב בספרי ההיסטוריה. הוא שכר עורך דין שלא עזר כלל אך שמח להרוויח 10.000 שקל.

אדם אחר, שעבד שנים אצל מעסיק ישראלי, גילה לפתע לפני חודש שהוא עכשיו סיכון ביטחוני. המעסיק שלו לא שמע עלינו. לפעמים מעסיקים עושים בעיות לפלסטינים כאשר הם לא רוצים לשלם להם שכר עבודה, אבל כאן זה שונה. גם הוא נשלח לחברון.

אדם ניסה נואשות להגיע לחייל כדי לקבל אישור למעבר. התינוק שלו, בן ארבעה חודשים, נמצא בבית חולים עם אשתו. התינוק עבר ניתוח לב והאב רוצה להיות איתם. נתנו לו את מספר הטלפון של חנה.

כשעמדנו לעזוב הגיעו שני גברים בחליפות עם תגי שם. הם באו כדי להתלונן במשטרה על מתנחל שהתנגש במכוניתם.

אם היינו נשארות יותר זמן אין ספק שעוד אנשים היו ניגשים אלינו.