קלנדיה - תורים ארוכים וצפיפות מאלצים להעביר חלק מהפלסטינים במסלול עוקף תחנות הבידוק

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
30/01/2019
|
בוקר
המבנה החדש במחסום קלנדיה
המבנה החדש במחסום קלנדיה
Photo: 
רונית דהאן-רמתי
שלט עם שעות פתיחה על המבנה החדש
שלט עם שעות פתיחה על המבנה החדש
Photo: 
רונית דהאן-רמתי

בוקר מזעזע בקלנדיה. חלק מהאנשים הופנו למסלול עוקף את תחנות הבידוק כדי להתמודד עם הלחץ

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. בחוץ חשוך עדיין, קול המואזין נשמע וקבוצת מתפללים מתארגנת בחניה. גם בכניסה למחסום יש קבוצת מתפללים, לכן נכנסנו דרך המעבר החדש לכיוון קלנדיה (דרך המקום שבו בעבר עמדו האוטובוסים), כך שלא נצטרך לעבור ביניהם. יחסית היום לא קר (10-8 מעלות).

בצד הפלסטיני ניצב בפינת הסככה דוכן הפלאפל על עמדת הטיגון שלו (האיום בדוח מהשוטר לא מרתיע אותו). גם מוכר הבייגלה כאן עם עגלתו ובחוץ הקיוסק המחודש. גם הפעם מכניסים אנשים דרך הקרוסלות שבקצה 3 המכלאות, והם ממתינים באזור סלאלום תחום בגדרות נמוכות לקראת הגישה ל-5 עמדות הבידוק. בשלב זה התורים במצב סביר וכל 5 העמדות פתוחות.

בשלב מסויים, ב-5:50 לערך, כאשר נפתחות הקרוסלות שבקצה המכלאות, מצד שמאל של המכלאה השמאלית (שאינו תחום בגדר מההתחלה כמו שתי המכלאות האחרות), מנסים להידחף פנימה צעירים. אנשים מבוגרים יותר קוראים אליהם שיעמדו בתור, אך זה כמובן לא עוזר. תוך שניות שלושת התורים קורסים. שוב אנו עדות למראות הרגילים של ערימת אדם דוחפת וזועקת. זה לקח היום כמעט שעתיים (!!!) עד ששוב נוצרו תורים מסודרים.

בינתיים רבים מתאספים ליד השער ההומניטרי וממתינים לפתיחתו באיחור אופייני. כאשר הוא כבר נפתח העוברים דרכו מתקשים להשתלב בתורים העמוסים לפני 5 עמדות הבידוק. הם מתרכזים בהמתנה לעמדה 5, שהבידוק בה מתקדם לאיטו.

כשהלחץ על השער ההומניטרי ירד יצאנו החוצה והלכנו לקנות כוס תה חם ממוחמד, בקיוסק שליד הכניסה למכלאות. יצאנו החוצה לראות מה התחדש, ואכן המבנה החדש כבר לובש צורה חיצונית סופית. מעבר לגדרות ניתן לראות לוחות לבנים מבריקים ועליהם שלטים חדשים: "ברוכים הבאים למעבר קלנדיה" באחד, שעות הפתיחה של השירותים השונים בשני.

כשחזרנו פנימה ראינו שרבים צובאים על המעבר ההומניטרי והגיעו עוד מאבטחים ושוטר. בהמשך הם הכניסו חלק מהפועלים דרך המעבר ההומניטרי, לא היה ברור לנו לפי איזה מפתח. מדי פעם כשהגיעו עוד נשים וזכאים היו מבקשים מהפועלים לסגת אחורה מהשער ההומניטרי ולאפשר להם לעבור קודם. בהמשך הבוקר הגיע השוטרת הבלונדינית שלא ראינו מזמן.

השער ההומניטרי, שמיד אחריו יש קרוסלה, מאפשר לאנשים לעקוף את המכלאות ולהגיע ישר אל עמדות הבידוק. יש שער נוסף שמחבר אותו אל אזור עמדות הבידוק. כאשר מגיעים חייל המת"ק, מאבטח ו/או שוטר מהאזור הפנימי כדי לפתוח את השער ההומניטרי, הם סוגרים שער שמוביל אל האזור שממנו באו, פותחים את השער המוביל אל עמדות הבידוק ואז הולכים לפתוח את השער ההומניטרי. בזמן האחרון הם באים מהצד של הקרוסלה ושם בודקים מי זכאי לעבור.

כעת השוטרת עמדה בכניסה מהמעבר ההומניטרי אל עמדות הבידוק ושם בדקה את ההיתרים של האנשים. הנשים והזכאים הרגילים הופנו אל עמדות הבידוק ואילו פועלים נלקחו ע"י חייל המת"ק ואחד המאבטחים והועברו מסביב. כך זה נמשך במשך כמה וכמה מחזורים של העברת אנשים דרך השער ההומניטרי. לא ברור לנו מה היה הקריטריון להעברת פועלים משם. אנו משערות שעובדי עטרות הם אלה שזכו ביחס המועדף במהלך הבוקר הזה. יתכן שהמעסיקים הם שהרימו קול זעקה על כך שפועליהם לא מגיעים לעבודה.

רק לקראת 8 סוף סוף היו תורים מסודרים לפני המכלאות. כאשר פתחו שוב את הקרוסלות התקצרו התורים מאוד והצטרפנו לאחד מהם. המעבר לקח כ-25 דקות. עוד בוקר קשה הסתיים. אנו תקווה שבקרוב יפתחו סוף סוף את החלק החדש של המעבר, בתקווה שהאמצעים המתוחכמים שמספרים לנו שיהיו שם יקלו על המצב הנורא ששורר היום במחסום קלנדיה.