דיר בלוט, דיר קלעה, דיר ר'סאענה, מקאם

צופות: 
ויוי קונפורטי, נורית פופר ואירית סגולי (דיווח וצילום)
30/01/2017
|
בוקר

מי הם בעלי האדמות של אתרי העתיקות הפלסטיניים?

דיר בלוט, דיר קלעה, דיר ר'סאענה 

המחסום על כביש 446 בואך לכפר 'דיר בלוט' אמנם פתוח אך צו פינוי  ל 12 דונם שבלב השכונה הסמוכה מאיים. מאיים וממש: עמודי חשמל הופלו  ועצי זית נעקרו.

לשכונה נכנסנו לראשונה לפני מספר ימים (25.1.17) בכדי לברר מי הוא בעל האדמות של אתרי העתיקות ' דיר קלעה' שבשמורת הטבע 'נחל שילה עלי' ו'דיר סמען' הכלוא בהתנחלות  'לשם' ? ולברר האם התבקש ונתן הסכמתו לחפירות ארכיאולוגיות? לפי הנדרש בחוק!

אך ברגע הכל התהפך עבר והווה, שם וכאן :  צו פינוי מס 392601 , מ20.1.16 מכריז/מאשים את השכונה של 'דיר בלוט'  ב"פלישה":

"פלישה לאדמות מדינה עלי זהב"

image001_11.jpg

פלישה ל"אדמות מדינה"? או לאדמות ההתנחלות 'עלי זהב'? שבפועל היא "לשם" ועוד יותר במדויק השכונה ההולכת ונבנית יום יום והיום בשם "לשם החדשה". לשם החדשה שנבדלת מ'עלי זהב' לא רק בכך שהיא דתית יותר אלא בעצם העובדה שמוניציפלית היא נפרדת. כל זה כלול במונח המפוקפק: "אדמות מדינה עלי זהב".

נפגשנו עם 8 גברים מהשכונה כולל מומחה שהגיע במיוחד מחברון. העמידו לרשותנו מספר העתקי מסמכים (את המסמך מהטבו התורכי יביאו מחר)  ואת מספרי הטלפון שלהם (בעל האדמה היסס עד הרגע האחרון ובמחווה של אמון הכתיב לי אותו) וכרטיס הביקור של המומחה. השיחות התנהלו בבליל של שלושת השפות: ערביתinfo-icon עברית ואנגלית.

ב 20.12.16  נתלה על הגדרות מסמך "התראה" המתאר בעברית בכתב יד את דרישת הפינוי ל:"כ 12 דונם הכוללים: פריצת דרך, גדר בטון, גדר תיל , מיכל מיםinfo-icon , עמודי חשמל, כ 200 עצים צעירים שקד זית ותאנה."  

מאז התחילו פעולות הפינוי:  ברד אבנים וסלעים שמוטט את עמודי החשמל. התנהגות אלימה ומזלזלת של איש הדחפור: "תלך לבית משפט" אמר לבעל עצי זית בעודו עוקרם. לבית הצמוד לקצה השטח אין חשמל במשך כל החודש בבית שלו. ההבטחות ופניה לחברת החשמל לא הניבו כלום. בעליו הוא בחור צעיר אב לשבעה שנשמע ממש על סף התמוטטות.

בין המסמכים נמצא מסמך החלטה ועדת הערערים יו"ש על ערער מ2014 שהגיש א' בעל האדמה (שהוא גם בעל אדמת אתר העתיקות 'דיר קלעה').   קריאת המסמך שלכאורה נראה היה כהישג שהושג בדמים רבים ( עו"ד יקר ) מבטאת בסופו של יום - את הכוונה לחתור לנישול וסיפוח בכל תנאי. אם לא היום אז מחר.

4 סעיפים בהחלטה של  "כבוד השופט רס"ן מאיר ויגסר:

סעיף "1. אתמול , הודיע המשיב על ביטול צו הפינוי נושא הערער."

הצלחה רבתי לא? הסבר בסעיף הבא:

סעיף "2. המשיב הסביר כי השטח נושא הערר היה כלול בתוך מקרקעין שהוכרז בעבר, אך "לאחר שנעשתה עבודה לתיחום אדמות מדינה מוכרזות, ע"י צוות קו כחול, הוחלט כי יש לגרוע את השטח נושא צו הפינוי מהאדמות המדינה."

נהדר : צוות קו כחול גרע שטח זה משטח "אדמות מדינה" כלומר מכיר בבעלות פלסטינית.

ואז בא סעיף 3 לבשר שעוד היד נטויה:

סעיף "3. ... אין בהחרגת השטח מאדמות המדינה המוכרזות, כדי להוות הסכמה כי שטח זה הוא בבעלותו של העורר או כל אדם אחר, וכי מעמדו בשטח, לרבות חזרתו למעמד אדמות מדינה, עשוי להשתנות בהתאם למצב העובדתי ולהוראות החוק החלות בעניין."

הבנתם?  

גם הוצאות משפט לא נפסקו לו . למה? הרי הערר תאם את החלטת צוות קו כחול! והצביע על הניגוד בין דרישת הפינוי בטענה הלא מוצדקת שזו "אדמת מדינה" לבין החלטת צוות קו כחול לגרוע את השטח מתחום "אדמת המדינה".

כמה חודשים אנרגיה וכסף הוא השקיע בהגשת הערר? ועוד שכעבור שנתיים יופיע מחדש אותו צו פינוי.

השטח הוא ממש בין הבתים.  ב2015 נעצרה הבניה הפרטית הסמוכה לשטח וכולל שלד המסגד שתצלומו הבאנו בדוח הקודם (25.1.17).

סעיף 2 בהחלטה מ2014 נותן אולי תקווה להדוף את הצו דרך עתירה לבג"ץ . עו"ד פלסטיני מיצג את בעל האדמה . (אך ראה בהקשר זה :מאמרה של טליה ששון  בהארץ 31.1.17 ואביגדור פלדמן היום 2.2.17 . ובכל זאת ...)

העברתי את כל המסמכים ומספרי הטל הרלוונטים לאלון כהן ליפשיץ מעמותת 'במקום' שיש להם את הנגישות למפות הרלוונטיות והיכולת המקצועית לתת עזרה במידה ובעל הקרקע ירצה בזה. (חנה זהר שידכה בינינו)

כך נראית השכונה ב 'דיר בלוט' (במרכז /ימין) עליה דווח כאן -בצילום שצולם מפתח המערה שבאתר העתיקות 'דיר קלעה ' שבהר ממול. אתר שאדמתו בבעלות א'- אך יש להניח שלדעת המדינה הוא נמצא ב "אדמות מדינה". טרם ירדנו לעובי הקורה הזו.

image003_8.jpg

 

בכפר דיר ר'סאענה היינו אורחות לרגע ומיד שמענו על פלישות ליליות של הצבא על שבירת רהיטים ומעצרים. הנער שספר זאת למוחמד הנהג שלנו מכפר קאסם סרב להתרצות ולהאמין שיש מין זן כזה של יהודיות שמתנגדות לכיבוש. היה ברור שהסמל הקטנטן של המחסום אינו במקום וסט (צלמים ואירגונים בינלאומיים) עם כיתוב גדול וברור של משהו כמו מחסום ווטש נגד הכיבוש בערבית. גם כרטיס ביקור אישי עם חותמת של  המחסום וכיתוב "נגד הכיבוש" הורגש שם חסרונו. המדריך המתנדב שלנו לאזור העתיק של הכפר ששופץ ע"י "ריווק". סרב לתת לנו את מס הטלפון שלו . אני בטוחה שלקחת את שלנו הוא לא היה מסרב. כרטיס ניתן לשלוף במועד מאוחר יותר לבחון ולהשתמש בו לעת צרה.

היחידי שממנו קיבלנו את מס הטל. שלו היה במעצר של חודש וכתוצאה ממנו נפגעה בריאותו. הוא מעונין בתרופות מישראל. (קישרתי אותו לידידנו מחרס שמעודכן לגבי הניידת של רל"א בשטחים.)