בקעת הירדן

צופות: 
יעקב מנור, עמוס גבירץ, אנו לוסקי (עו"ד) ורינה צור (כותבת)
29/12/2016
|
בוקר

סיור לבדיקת הפער בהקצאות המים בצפון בקעת הירדן והשפעתו על הפלסטינים

פארסיה
ביקרנו בחווה הנטושה של פ', שהקים לפני מספר שנים חווה לתפארת על אדמתו והשקיע בה את כל כספו ויותר. שתל זיתים, הקים חממות, הציב כוורות עם ציוד לייצור דבש ומשך מיםinfo-icon בצינור ממעין הנמצא במרחק 4 ק"מ. בא המינהל האזרחי וחתך את הצינורות. פ' קנה משאבה ומשך מוואדי סמוך מים פחות טובים, עם מליחות גבוהה. בא המינהל והפקיע את משאבת המים. בלי מים אין חיים. היום החווה עזובה, בעצי הזית מטפלים איכשהו ובעל הבית הפך לפועל שכיר בכפר הסמוך.

ראינו גם תחנת שאיבה של חברת מקורות בפארסיה. היא עומדת על קרקע פרטית של פלסטיני הגר בסמוך, אבל הוא אינו זוכה לקבל או אפילו לקנות ולו טיפת מים, שלא לדבר על תשלום עבור השימוש בקרקע שלו .

ביקרנו בכפרים ברדלה וכרדלה שבצפון הבקעה. כפרים אלה יושבים על מאגר גדול מאוד של מי תהום. בשנת 1968 נחתם "הסכם" בין הכובש (ובא כוחו חברת המים מקורות) לשלושה כפרים (כולל עין אל בידה) שקובע כי בתמורה להסכמתם להפסיק לשאוב מים, חברת מקורות תקים תחנות שאיבה שלה על אדמתם ותקצה להם מכסת מים "נדיבה" בעלות השאיבה בלבד (כמה אגורות לקוב).

כפרים אלה הם  המקור היחידי לאספקת מים גם לקהילות הרועים באזור, שלא מקבלים ממקורות אפילו טיפת מים אחת. בצפון בקעת הירדן מקורות מספקת מים רק להתנחלויות ולשלושת הכפרים הנ"ל.

בשנים האחרונות כמות המים המוקצית לכפרים האלה צומצמה ואינה מספיקה. ראשית, הכמות נקבעה לפני כמעט 50 שנה במספרים מוחלטים, בלי להתחשב בגידול האוכלוסיה, ובנוסף - הכמות הזו צומצמה שרירותית באופן דרסטי. למשל, בבאר אחת בברדלה נקבע שהכפר יקבל 200 קוב ליום. היום הם מקבלים 60  קוב בלבד. ההסבר שנתן לנו העובד במקום, הוא שהכפר פיגר בתשלומיו לחברת מקורות (עבור עלות השאיבה) ולכן צומצמה מכסת המים.

 

ביקור אצל משפחת א' ח' בפארסיה
משפחת א' ח', שגרה על אדמה פרטית בפארסיה, כוללת זוג הורים מבוגרים ושלושה בנים צעירים נשואים עם ילדיהם, ביחד 20 נפשות. בעבר חיו מחקלאות. עד 1967 קיבלו מים בצינור מעין אל בידה (אחד משלושת הכפרים), אבל אחרי "ההסכם" לא יכלו אנשי הכפר להמשיך להעביר להם מים. הם שאבו מים מוואדי (או מעין) סמוך אבל בא המינהל האזרחי ולקח מהם את המשאבה והצינורות. מאז הם מתפרנסים בקושי מרעיית צאן ומגידולי בעל בחורף, תלוי בכמות הגשם. השנים האחרונות היו שחונות.

20161229_135207.jpg

בסיום  הביקור שאלו אם נרצה לראות את הבת הנכה של אחד הבנים. המראה היה מזעזע. על מזרון באוהל החשוך שכבה ילדה בת שבע שנראתה בת פחות מארבע, משותקת בכל גופה, מניעה רק את ראשה מצד לצד, עינייה גדולות ופקוחות. היא אינה מדברת. כך היא מיום לידתה. לקחו אותה לבית חולים בשכם ובטובאס (עיירה לא גדולה שלפני כשלוש שנים הוקמה בה מרפאה במימון טורקי), ולא נעזרו. השירות הרפואי באזור הוא אפילו מתחת לרמה של עולם שלישי. לקחנו את הפרטים של הילדה.