דרום הר חברון: הורסים, או עוד לא הורסים, בכפרים באזור

צופות: 
מ׳  ואריאלה
29/10/2020
|
אחה"צ
על גג הדיואן בח'ורסה הוסיפו תלתליות

מאילוצים שונים יצאנו הפעם בצהריים. מעבר מיתר היה עמוס למדי והחנייה היתה מלאה.

דיברנו עם מישהו מדיר ראזח שסיפר כי הצבא מגיע אליהם כל הזמן, עצר עבודות בנייה אבל עדיין לא הרסו מבנים. בכניסה לדרך העפר המובילה למקום מוצב השלט האדום המזהיר בפני כניסה לשטח A.

נסענו לחורסה בכביש המוביל לנגוהות מכביש 60. בשולי הדרך עמד רכב משוריין. בחורסה פגשנו את עלי וכששאלתי לשלומו הביט על הפילבוקס ונאנח. על גג הדיוואן נוספו גם תלתליות שאיש אינו יודע לשם מה, ארכיטקטורה של כיבוש.

מחורסה המשכנו לסימיה וביקרנו את פרחאן. מביתו שבצידו המערבי של כביש 60 (היכן שבנו את בית הספר ׳אתגר 13 שנהרס כמה פעמים), ניתן לראות את הריסות המבנים של ג׳מאל ראוואשדה. ביום שני דווחה לאה על צווי הריסה שקיבל ג׳מאל למבנים שהגנו על משק החי שלו, אותם בנה על אדמה שבבעלותו. לא עזר הערעור שהגיש נגד צווי ההריסה.

שאלתי את פרחאן איך הם מתמודדים עם הקורונה. בדורה יש בית חולים מיוחד לחולי קורונה וביטא קיים בית חולים גדול שמספק שירותים רפואיים לכל אזור דרום הר חברון. אין להם מחסור בבדיקות לקורונה. 

בבית הספר שלהם לומדים 20 תלמידים בכיתות א׳ עד ו׳ כך שאין בעית צפיפות ובישובים הגדולים יותר לומדים בקפסולות. 

בדרך חזרה היתה תנועה ערה בשני הכיוונים של כביש 60 ולא ראינו חסימות, אולי בגלל השעה המאוחרת.