בית לחם (300)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
חנה בר"ג
29/08/2016
|
בוקר

משמרת שחר 04:45 - 08:00

כבר בשעה מוקדמת כזו הדרך למחסום וסביבתו מלאה באנשים, שכבר עברו ומצאו פינת מדרכה לפרוש עליה שמיכה ולחזור להשלים שינה. מראה קשה, המבהיר ללא מילים את הזוועה של מעבר יום יומי במחסום.

בצד הישראלי הכל מתנהל במהירות יחסית ופרט למקרה אחד לא התעוררו בעיות. על הכל פיקד ליאור, קצין משטרה צבאית, קשוב וזמין לאורך כל המשמרת. גם הנגדית של המינהל האזרחיinfo-icon היתה נעימה ובעלת רצון טוב. לעומתם התנהגו מאבטחי מודיעין אזרחי באופן מחפיר. היו שלושה מאבטחים שהשאירו רושם כאילו הם שתויים. רקדו ושרו, עישנו וניבלו את הפה - ממש לא ייאמן!!! מביש מכל בחינה ומבהיר מה מרגישים האנשים כלפי תפקידם ומה יחסם לפלסטינים העוברים במחסום. על ההתנפלות עלי אני מדלגת - אנחנו לא העניין במצב הזה. המעבר "ההומניטרי" כבר סגור מאז רמדאן לפני שנה. לא קשה לדמיין מה פרוש הדבר לאישה פלסטינית שיוצאת לעבוד עם שחר.

קשה היה לספור את העוברים אך מדובר כנראה בכ-7000 אנשים. רבים סיפרו כי בשבועות האחרונים המצב קשה. המעבר כולו דורש כנראה כשעה, כאשר רוב הבעיות מתחוללות בכניסה למחסום מהצד הפלסטיני. יש שם רק שתי קרוסלותinfo-icon, והגישה אליהן היא מתור אחד שמתפצל. בגלל האיטיות בכניסה כזו מתחוללת "מהומה" בצד הפלסטיני. הצעירים מנסים להידחק לתחילת התור בשיטת "הקופים" (מטפסים מעל ראשי האנשים). קשה ומבייש אך מובן בתנאים הקיימים שם. מי שהצליח ליהכנס לרחבה רץ במלוא כוחו למסלול לבדיקת חפצים וגוף, ואז לתור הנוסף לבדיקה הביומטרית (טביעת אצבע) והמסמכים. שלוש פעמים להידחק בתור מדי בוקר! פרט לפועלים עוברים שם בשעות המוקדמות גם תיירים ומטיילים, מה שמעכב עוד את המעבר.

אנשים רבים, שכנראה מכירים אותנו מהעבר, פנו להתלונן וביקשו עזרה. תשובה מספקת לא היתה לי כמובן. ככל שעוברות השנים אני מרגישה יותר ויותר מתוסכלת וזועמת על הנעשה במחסומים. גם "יום טוב" הוא יום רע, אם צריך לעבור את מסלול העינויים הזה מדי יום. 

לקראת שבע ורבע נגמר התור, אך התעכבתי עוד לשיחות עם האנשים השונים.