חייל במחסום טורה המטונף: זו לא האשפה שלנו

6:15 עברנו בצומת הכניסה לברטעה המזרחית על כביש 611. פועלים רבים עומדים ויושבים לצד הדרך, ממתינים להסעות, מייחלים ליום עבודה. לצד הדרך טור של מוניות צהובות. כנראה שהמעבר האלטרנטיבי עדיין פעיל.

חנינו בצד הפלסטיני של מחסום ברטעה. שמחנו לפגוש את מודענו הוותיק ב', שעובד שנים רבות באזור התעשיה שח"ק. מפעל השטיחים שבו עבד הועבר לירדן ואף הוצע לו לעבוד שם אך הוא סירב, "בגלל הקורונה", אמר. הוא ממשיך לעבוד באותו מקום, כמחסנאי במפעל לאחסון דשא סינתטי מיובא מסין.

מגרש החניה מלוכלך נורא, אך אומרים לנו שלא נדאג, בשעה שבע יגיע המנקה. חידוש מעניין בחניון: מקומות חנייה למנויים בתשלום בתשלום שבועי. ליד הכניסה/יציאה של המכלאה עומד קרון אדום על גלגלים, נראה כמו מזנון נייד חדש ומבריק.

השארנו אצל השומרים שתי חבילות עבור הנהג נ' שיגיע רק אחה"צ. 

7:10 מחסום יעבד-דותן

תנועה דלילה. שקט. השדות מסביב מעובדים ומטופחים. עלינו על דרך צדדית חדשה, לבנה לגמרי, עשויה מאבני גיר, בלב שדות הטבק. הדרך מובילה עד הוואדי שחוצץ בין מבוא דותן א' ל-ב'. שני צעירים, ראשיהם מכוסים בקפוצ'ונים, מנכשים במעדרים את ינבוט השדה הנורא.

חזרנו למחסום ברטעה. משאיות עלו בנתיב שלנו לעבר מתקן הבידוק בגלל איזו מכונית תקועה.

8:00 מחסום טורה-שקד

ליד המחסום כבר מתחילים בקטיף עלי הטבק. מתחילים מלמטה. שתי מכוניות ממתינות למעבר מול רמזור אדום. בבטונדה המוגבהת עומדת חיילת, הרובה שלה מכוון קדימה אך היא "מנקרת". החייל במחסום מכחיש את טענתנו שהאשפה שלהם מפוזרת משני צדי הדרך. שלפנו מאחת השקיות דף מודפס של המת"ק עם שמות של פלסטינים. "זה עף במקרה. אנחנו לוקחים איתנו את האשפה לבסיס".