בקעת הירדן: אצל הפלסטינים מדבר ושממה, אצל המתנחלים ברכות ודשאים

צופות: 
דפנה בנאי, קרן אסף ואליאב ליטי
29/06/2017
|
בוקר
המאחז הלא חוקי באל חימה, מים לא חסרים, כבר יש דשא ירוק באמצע הקיץ
צילום: 
Daphne Banai
התנחלות בקעות: הרבה מים הרבה ירוק ליהודים
צילום: 
Daphne Banai
ליד התנחלות בקעות: מים אין לפלסטינים אבל יש להם הרבה צהוב ויבש
צילום: 
Daphne Banai

היה אמור להיות סיור לעיתונאים , אלא שאף לא עיתונאי אחד נרשם לסיור. לעומת זאת - השמועה על הסיור הגיעה לאזני ראש מועצת בקעת הירדן, שהזדרז להתראיין בערוץ 20 וערוץ 7 והזהיר מ"מסע ההסתה של פעילות השמאל הרדיקלי", ואף דרש שיוציאו צווי הרחקה נגדנו בטענה שאנחנו מסיתות את הפלסטינים.

במקום זה נסענו לבקעה ונפגשנו עם חתן פרס ישראל דוד שולמן, עם עמיאל ורדי ועם גיא הירשפלד מתעאיוש והלכנו איתם לבדוק נביעות מיםinfo-icon באזור אל פרסיה. הנביעות נסתמו בקני סוף ובטון וקבוצות שונות של פעילים (דהרמה חברתית, תעאיוש ואחרים) מתכננים לנקות את פתחיהן כדי שהפלסטינים יוכלו להשתמש במים הללו . במקום בו אין לפלסטינים מים, כל נביעה ולו המזערית היא מקור חיים שלא יסולא בפז. המים שם,  אך בפועל אסור לפלסטינים לשפץ ולהשתמש בהם.

נביעה באמצע השממה
צילום: 
Daphne Banai

היה חם, והדרך לאחת הנביעות עוברת בשביל צר לאורך תהום. תוך כדי הליכה שניים מאיתנו החליקו ונפלו. לא קרה להם הרבה יותר משיפשופים ומכות אבל פלשבקים מהנפילה הקשה של נירית עברו בראשי ללא הרף.

עלינו למאחזים הבלתי חוקיים החדשים וראינו את התפתחותם. מאחז אל חימה פורח וכבר מוקף מדשאות ועצים. במאחז אום זוקא יש כבר בריכת שחיה קטנה לרווחת נערי הגבעות המאכלסים אותו. ברור שאין פה מחסור במים. מאחז בלתי חוקי, שיש עליו צווי פינוי והפסקת בנייה כבר נהנה משפע מיםinfo-icon ויכול להרשות לעצמו  בריכת שחיה! בעוד הפלסטינים השכנים משוועים לטיפת מים!!

לאחר מכן התארחנו אצל בורהאן. לפני שבוע "התאהב" בי גדי יתום ו"ינק" את אצבעותי. הפעם, רק התיישבתי והוא רץ אלי, קפץ והתיישב לידי וסירב לעזוב אותי.

 

ידידות מופלאה

נכנסנו לבקעות כדי לראות את התנאים שם. מתוך סקרנות. מצאנו ישוב מוריק – כולו רחבות עצומות של דשא ודרכים מוצלות. הגענו לבריכת השחיה שעמדה ריקה (15.40) . רק ילד אחד ומציל היו בה. אף אחד לא שאל למעשינו. נשכבנו על הדשא בצל עץ. ובשלב מסוים החלו כמה מאיתנו לקפוץ למים. בשלב מסוים הם החלו לחשוד  וחשבו שאנחנו סיור העיתונאים של מחסום ווטש ("נשות ווטש"). ועצבנות רבה תקפה ונעשו עצבנים, אם כי הם לא היו תוקפניים . להיפך , הזמינו אותנו לחזור. הרי חלק  מאימרות הכנף "אתם חברים של הישמעאלים?" , "אתם מוזמנים תמיד, כולם יכולים לשחות פה, רק לא פלסטינאצים", "אתם רוצים לספר לכולם על הבריכה של העשירים שיש לנו, ועל כמה הישמעאלים באוהלים מסכנים", "שיטבעו בתוך עוקבי המים שלהם".