קלנדיה - מעכבים תינוק מורדם ומונשם בדרכו לביה"ח מקאסד

• איך קוראים לזה שבירוקרטיה קודמת לבריאות?
• איך קוראים לזה שבראש סדר העדיפות של השולטים בחייהם ובמותם של בני אדם עומדים הנהלים?
•  איך קוראים לזה שחיי אדם אינם במקום הראשון בחשיבות?

אני לא יודעת איך קוראים לזה שמעכבים במחסום קלנדיה תינוק מורדם ומונשם בדרכו לביה"ח מוקאסד, ביה"ח היחיד במזרח ירושלים שמיומן לביצוע ניתוחים כירורגיים עדינים ומסובכים, כי לכל בתי החולים שבגדה אין היכולת והידע שדרוש כדי לנתח את בית החזה של הפעוט בן הששה חדשים ולתת לו חיים.

העולל שידיו הדקיקות וגופו הזעיר היו מרושתים בצינורות, שכב ללא תנועה כשעיניו  מוגפות ודומה היה למזעורו של הצלוב.

רופאה ואחות מרמאללה היו צמודות אליו כדי לדאוג לקיומו, ומנגד, ממזרח ירושלים, הגיע אמבולנס טיפול נמרץ, היחיד בצי האמבולנסים שברשות הסהר האדום ובו פרמדיק מומחה שעבר הכשרה למקרים יוצאי דופן כמו זה.

לכולם היה ברור שנוכח מצבו השברירי של העולל המקרה דורש טיפול מיוחד ומהיר.

לכולם? – לא בדיוק, לחמושים, מתפעלי המחסום, אלו שקובעים אולי אפילו מבלי דעת לחיים או למוות, יש סדר עדיפויות משלהם ולפיו הנהלים תחילה.

הם עיכבו את האמבולנס שבו שכב התינוק ושלידו ישבה אמו והרופאה והאחות עד שווידאו מעל לכל ספק שכל הניירות כשרים ושהתינוק הוא אמנם זה שרשום בניירות ואמו היא אמו, צלמו את התעודות כולן.

אבל גם תינוק שחייו על בלימה אינו עובר ישירות לביה"ח בו מחכה לו צוות מיוחד, צריך היה להחליף את בלון החמצן שבא עמו מרמאללה, צריך היה להחליף את הצוות הרפואי שבא עמו מרמאללה בצוות שבא לקראתו ממזרח ירושלים וצריך היה לעדכן אלו את אלו באשר למצב התינוק ובאשר לתהליכים שמתבצעים בגופו.

כשיגיע העולל למקום יעודו – הכל מהתחלה.

בזמן שחיכינו לאמבולנס שיגיע מרמאללה ובזמן מורט העצבים בו חיכינו שיגמרו הבדיקות הדקדקניות, שמעתי מאנשי הצוות הרפואי מעט מהקורה באותן שעות בסמוך לשער שכם ובתוך מסגד אל-אקצה במסגרת מצעד התועבה במה שמוגדר כאירוע המרכזי של יום ירושלים.

סופר ששישה אמבולנסים של הסהר האדום שקודמו לשער שכם ידי אנשיהם עמוסות עבודה בטיפול וחילוץ נפגעי תקיפות שמבצעים בהם הצועדים שדגלי ישראל בידיהם, ששוטרי מג"ב חדרו באלימות אל תוך מסגד אל-אקצה, ושמתנדב של הסהר האדום נעצר בשטח המסגד.