יום שקט עם הרועים הבדואים ברשאש ועוג'ה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ריטה מנדס-פלור מדווחת ומצלמת, גיא הירשפלד נוהג, אמיתי בן אבא, עומר. תרגום לעברית: טל ה.
29/05/2019
|
בוקר
בצילום רואים שניים מילדי המשפחה שקועים במשחק בטבלט

 

יום שקט עם הרועים הבדואים ברשאש, בשטחים הכבושים לאורך כביש אלון. מתנחלים מהמאחז הלא-חוקי "מלאכי השלום" לא הופיעו היום כדי להתנכל להם.

הגענו למקום מעט אחרי 6 בבוקר וישבנו בנקודת תצפית ממנה יכולנו לראות את המתנחלים אם יגיעו לרום הרכס, ואם יתנו לרועים לשוטט בחופשיות מעבר לנקודת החיכוך הזו. ואכן מתנחלים לא הופיעו, לא רכובים על סוסים ולא ברכבי השטח שלהם. גם הצבא הישראלי לא הגיע לאכוף צו "שטח צבאי סגורinfo-icon"  ממנו מתעלמים החיילים כשמדובר במתנחלים ועדריהם.

אני מציינת "בדואים" ולא פלסטינים, ו"מתנחלים" – ורבים מכם הקוראים מסוגלים לחוש אמפתיה, חושבים שארגוני תעאיוש, תורת צדק ומחסוםווטש מבצעים עבודה חשובה בניסיונם להגן על הבדואים מנחת זרועם של המתנחלים התוקפניים, ובמיוחד אלה המגיעים מהמאחזים, נערי הגבעות הבריונים.

אולם זהו שטח פלסטיני, שטח C, אותו מעוניינים שלטונות ישראל לרוקן מתושביו הפלסטינים ולספח בהמשך. כל השיטה משחקת לידי השלטונות, כשהם עצמם לא חייבים לגרש בפועל ולעמוד בפני סנקציות בינלאומיות. נוח להשאיר את העבודה המלוכלכת לנערי הגבעות התוקפים את הפלסטינים. אז מגיע הצבא ומכריז על "שטח אש", על שמורת טבע או סתם "שטח צבאי סגור" כדי להשאיר את הפלסטינים בחוץ ובכך להניח את היסודות לעוד התנחלות "חוקית".

כעת נראה שהמאחזים על ראשי הגבעות מהווים פתרון אידיאלי לאופן שבו חברה מסוגלת להתמודד עם נוער בעייתי, שולי, שנדחק החוצה מכל מסגרות החינוך. מעניין אם נערים אלה לא הופנו למעשה אל המאחזים על ידי איזו סוכנות או ארגון כלשהו...

בהמשך הגענו לאוג'ה, לבקר משפחת רועים בדואית – השעה כבר הייתה קרוב ל-11, וכולם כבר חזרו מן המרעה עם הצאן: בחום הקיץ הם יוצאים מוקדם ומקדימים לחזור. חשוב להישאר בקשר, לשמוע אותם מדווחים על המרעה במהלך השבוע ובכלל. כנראה היה שקט גם כאן.