דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חגית
29/05/2017
|
בוקר

0830 - 1200

במעבר מיתר מגרש החנייה מלא. יום העבודה ייגמר בערך באחת היום בגלל הרמדאן. לכן גם יצאו יותר מוקדם הבוקר והמעבר נפתח בשלוש בבוקר.

בבתי הספר הפלסטינים תקופת המבחנים עכשיו ושנת הלימודים מסתיימת השבוע.

הרבה ילדים מסתובבים ברחובות או עובדים עם ההורים.

בכניסה לסמוע מחסום גם בדרך הלוך וגם בדרך חזור. לערכת המחסומים של החיילים הצטרף עכשיו דגל ישראל.

לא רואים בתמונה את טור ותור המכוניות שעומד (לפחות עשר). החיילים נותנים להתקרב כל פעם למכונית אחת. למכוניות הנכנסות לסמוע נותנים להיכנס ללא עיכובים.
עדר הכבשים שעבר עם הרועה עיכב את המכוניות. החיילים היו עסוקים בצעקות על הרועה.

unnamed_23.jpg

לאורך כל כביש 60 עד חברון מפוזרות העמדות הללו, החיילים שומרים על הכביש. לפחות בנו להם ציליות. הערכות מוגברת לחג השבועות.

בצומת האוכפים, כביש 60 וכביש 35, מחסום גדול של משמר הגבול עם שתי חיילות. (איזה פמיניזם מעוות). הם עוצרים רק את המוניות. והורידו נוסע אחד ולקחו אותו איתם, התעכבנו שם ושוטר אחד אמר לי לא לצלם. בשיחה לא מתלהמת הוא אמר לי ״כבר הולכים״ ואכן פתחו את המחסום.

unnamed (1)_19.jpg

נכנסנו לחברון, כוחות גדולים של משטרה וחיילים בכל פינה שומרים על תהלוכת בתי הספר היסודיים של קרית ארבע. האירוע הכנסת ספר תורה לבית המריבה. באסם מחייך, נד בראשו ואומר שאין ברירה, מוכרחים להמשיך ב״צומוד״.

בכניסה לחניית מערת המכפלה עומדת הניידת ומעכבת את המכוניות הרוצות לצאת מחברון. כולנו מחכים עד סוף הצעדה.

בדרך למערת המכפלה מתנוססים הדגלים הצבעוניים שתלו התושבים הפלסטינים לכבוד חודש הרמדאן.

unnamed (3)_13.jpg

מנועם פדרמן, ברוך מרזל ועוד אחד: האשמה הראשית לדבריהם שאני לא מאמינה בתנ״ך. בקיצור רק בגללי יש פיגועים. כהרגלי לא עניתי להם וזה ממש הרגיז אותם.

באותו מקום ממש תלויה הפירסומת לחגיגות. אצלי שלומי שבת מוחרם.

unnamed (2)_17.jpg

גם תיאטרון בית ליסין מצטרף לחגיגות עם הצגתו ״המוגבלים״. בשבוע שעבר נערכה ריצת חצי מרתון בקריית ארבע ושוב חסמו את שכונת ג׳בל ג׳והר, אמר לנו איש שפגשנו שקשה מאוד ככה לחיות. הרבה סחורות הוא וילדיו סחבו.

המחסום בשכונת קפישה כבר כמעט מוכן ולעניות דעתי הוא יופעל רק אחרי הרמדאן. כללית המקום הקשה הזה כבר לובש איזו אווירה של נורמליות וזה איום ונורא. סטאטוס קוו של כיבוש אסור להתרגל אליו.

בדרך הביתה אנחנו נוסעים אחרי הרכב של בנצי גופשטיין מארגון ״להבה״. 

היום יום ההולדת שלי. רק 13 שנים חייתי ללא כיבוש. מתי יסתיים כבר ?