ארתאח (שער אפרים) הלחץ, הצפיפות ואי השקט
המחסום נפתח בזמן, 04.00, בהתנהלות רגילה.
בהמשך היו אלינו שתי פניות של אנשים: אחד שכח את תעודת הזהות שלו בחלון המעבר וביקש לאפשר לו להיכנס חזרה כדי לקחת את התעודה, האחר חש ברע וביקש לחזור לביתו.
בשני המקרים ההיענות של השומרים לבקשות הייתה איטית והתרשמנו שהתערבותנו האיצה את התהליך אבל למה אין הסדרי קבע שיסדירו מקרים כאלה?
בהמשך העיר אחד העוברים שיש קושי גדול בצד הפלסטיני של המחסום והציע שניגש להתרשם. ב-05:15 חזרנו לאזור הכניסה של העובדים "לקופסא השחורה" והתרשמנו מהלחץ, הצפיפות ואי השקט, גם אחרי יותר משעה מפתיחת המחסום. מעניין שגם בשיא הלחץ לא צפינו בצעירים מטפסים על הגג כדי לגנוב את התור.
עובד נוסף פנה אלינו בבקשה, שהופנתה אלינו גם בעבר לפתוח את המחסום רבע שעה יותר מוקדם בימי א'.
ראינו שבהתחלת הבוקר זמן המעבר היה בין 5 ל- 7 דקות, בהמשך התארך מעט בין 15 ל- 20 דקות.