קלנדיה
בוקר סביר בקלנדיה, הקיוסק חזר במתכונת חדשה וגם אורח בלתי צפוי - סוס
הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. בגלל הזזת השעון שוב חשוך בבקרים. בדרך המובילה למחסום יש קטע ללא תאורה וללא מדרכה. אנשים הולכים בשולי הכביש ולא רואים אותם, פשוט סכנת נפשות. האזור באחריות עירית ירושלים, אבל כבר שנים שהתאורה שם לא עובדת. הבוקר קר וראינו קבוצת אנשים מתגודדת סביב מדורה קטנה שהדליקו כדי להתחמם.
בכניסה למחסום הולכי הרגל קבוצה גדולה שקועה בתפילה. עברנו בזהירות בין השורות כדי להגיע למעבר לצד הפלסטיני. בפנים התורים מתחילים לחרוג מהסככה וכל 5 העמדות כבר פתוחות. כל 5 עמדות הבידוק פתוחות. אורח בלתי צפוי מקבל את פנינו – סוס! אולי רצה לעבור ונדחה כי אין לו תסריח
...
מוכר הבייגלה במקומו הרגיל, האנשים הסתירו לו את הסוס והוא הופתע כששאלנו עליו. בינתיים דאגו לו העוברים למאכל ולמשקה. סיפרו לנו שהוא שייך למשפחה שגרה בסמוך, בכיוון א-רם.
בינתיים החיילת במשמרת הכניסה כל פעם די הרבה אנשים, כך שהתורים הצטמצמו. רוב הזמן התורים היו בסככה או מעט מחוצה לה. חברנו ח' מנופף לשלום. אתמול ביקרתי אותו במקום עבודתו בשוק מחנה יהודה ושמחתי להיווכח שמצב רוחו שוב משופר. עם זאת הצלעות עדיין כואבות. דיברתי עם המעסיק שלו שיקח אותו לצילום. מאחר והפגיעה, שנגרמה מהדחיפות במחסום ביום של לחץ, היתה בדרך לעבודה – זו תאונת עבודה והביטוח הלאומי אמור לכסות את העלויות.
לקראת 5:45 הגיע שוטר. ב-6:10 לערך הגיעו חייל מהמת"ק ושני מאבטחים. בהמשך עוד שוטרת. בגלל שמצב התורים היה סביר נשים וזכאים אחרים רבים עמדו בתורים הרגילים, אך כשראו שהשער ההומניטרי נפתח מיהרו לעבור משם. יצאנו החוצה וראינו שהקיוסק חזר במתכונת חדשה. הפעם הוא מופעל מתוך ואן, כך שאפשר בכל רגע לעבור מקום. חייבים להתפרנס, אומר לנו מוחמד.
שמחנו לשמוע ממוחמד שהעזתיות שפגשתי בביקורי עם ליאורה לפני כשבועיים קיבלו בסופו של דבר אישור לעבור, בעזרתה של חברתנו יעל. וכמובן שקנינו תה, כרגיל.
בסביבות 6:40 התורים התקצרו מאוד והצטרפנו לתור. לקח לנו כ-25 דקות לעבור והגענו העירה מוקדם יחסית.
למחרת כשנסעתי עם ליאורה לקלנדיה בשעות הצהרים ראינו שהעבודות בצד הישראלי של המחסום ובכבישים המובילים אליו כבר החלו. לפני הככר המובילה למחסום הקימו גדרות לבנות בצידי הדרך ומבצעים עבודות, כנראה חלק מהרחבת המחסום. אולי נזכה לכך שיהיו מדרכות ותאורה בדרך.