בקעת הירדן: מצור הוטל על יותר מ-100 אנשים, ילדים וזקנים, עד סוף החורף

צופות: 
דפנה בנאי
28/12/2019
|
בוקר

טיהור אתני - על גבם של ילדים !!

קהילות הרועים של אל-חדידייה שוכנות מצפון, ממזרח ומדרום ליישוב רועי. הן קיימות שם מזה דורות רבים. רק ב-1976 התיישבה בקירבם התנחלות רועי ומאז חייהם אינם חיים. כל שנה משתלטת ההתנחלות על עוד ועוד אדמות פלסטיניות, שעליהן גידלו הרועים חיטה ושעורה ושם רעו את הצאן והמקנה. לצד ההשתלטות הפיראטית על אדמות הפלסטינים, המדינה מצידה הורסת את בתיהם העלובים ומונעת מהם מיםinfo-icon. לשם השוואה, מתנחל ברועי צורך 457 ליטר מים ביום, אותם שואבת חברת המים מקורות מאדמות הבקעה העשירות במים, ואילו תושב חדידייה נאלץ להסתפק ב-20 ליטר ליום, אותם הוא מביא בדרכים לא דרכים משטחי A שבשליטה פלסטינית, לאחר ששילם עליהם הון תועפות. מי הבקעה המפעפעים תחתיו - לא לו הם !! הריסות בתים, מניעת מים והתעללות מתמשכת הביאו לכך שמספר המשפחות באל חדידייה ירד בשנים האחרונות מ-57 ל-13. זהו טיהור אתני שקט !!!

אל קהילת אל-חדידייה הובילו שני שבילים, שהתנחלות רועי התמקמה ביניהם. לפחות על השביל הצפוני מעידים הפלסטינים שהייתה זו במשך מאה שנה ויותר הדרך הראשית מירדן ליישובי מרכז הגדה – טאמוּן וטוּבאס. השביל הדרומי עובר קרוב להתנחלות והוא נפתח לסירוגין, לפי צרכיהם של המתנחלים. הפלסטינים עוברים בו לעיתים, אבל מכיוון שאינם יודעים מראש מתי הוא ייפתח וייסגר, הם אינם יכולים לתכנן מעבר דרכו.

בשנים האחרונות השתלטה התנחלות רועי על אדמות רבות מצפון לה, מחוץ לשטח ההתנחלות, והחלה לעבד אותן. כתוצאה מכך השביל נמצא לפתע בין האדמות המעובדות הללו. לפני שבועיים הציבו עליו המתנחלים שער גדול ומבריק ונעול בשרשרת פלדה.

יש עוד שביל, ארוך פי כמה ומסולע, שכמעט לא ניתן לנסוע בו, בעיקר בבחורף כשהוא הופך לביצה. לעיתים אפילו טרקטור לא יכול לעבור בו. לפני שלוש שנים קנה אחד התושבים כורכר כדי להשמיש את השביל גם בחורף. מייד בא הצבא, חפר והפך את הכורכר והרס את השביל ובנוסף, כעונש, הציב בקצהו חסימת (תל) עפר.

 זה כשבועיים ילדים לא יכולים להגיע להסעה לבית ספר, חולים לא מגיעים לבית חולים וזקנים לא יוצאים מתחום המושב שלהם – 13 משפחות , מעל 100 איש ילד וזקן במצור עד סוף החורף.

כך נראה כיבוש !