ביקור קצר במחסום טורה, מחסום ברטעה ושוטטות בהתנחלות שקד
החלטנו הפעם לחרוג ממנהגנו ולספק סקרנות ישנה. שוטטנו בהתנחלות שקד שאנו נוהגות לצפות בחלקה המערבי ממחסום טורה. השער היה פתוח והאיש המופקד עליו לא שאל למעשינו. "בזבזנו" שם כמעט שעה וגם הדלק הלך ואזל. צפינו ב"תרבות הדיור", בהרחבות לכל הכיוונים, כולל הרחבה חדשה לכיוון דהר אל-מאלח, בנופים הרחבים שנפרשים מזרחה דרומה ומערבה. עזרנו למתנחלת למצוא את שני כלבי הבוקסר שלה שפגשנו קודם. ניסינו להגיע למקום שנקרא "הכפר האתני רגעי חסד" שצץ לנו במפה למרגלות אזור-התעשיה שח"ק (שקד חיננית קציר) אך לא מצאונוהו. גיחה קלה לדהר אל-מאלח מצד מזרח (זה שנושק עוד מעט לשקד), אח"כ ביקור קצר במחסום טורה, שעייפנו לדווח על הלכלוך והשקט האבסורדי כמעט שהוא משדר. אח"כ נסענו למחסום ברטעה. חנינו בצד הפלסטיני שכבר נמצא בו מספיק מקום. פגשנו אנשים חוזרים בשעת בין ערביים מהעבודה בישראל לגדה בדרך ארוכה-ארוכה. איש לא פנה אלינו בבקשות, איש לא התלונן, איש לא כעס. רק בירכו בסלאמאת. לבסוף הענקנו "דמי-חנוכה" למוכרי הקפה הקטנים שליוו אותנו עם חיוכיהם עד המכונית.
איננו מפסיקות להתלהב מחבל הארץ הזה שהוא מהיפים בארץ, ולכאוב את הפצעים שפוצעים בו המחסומים המכוערים, גדר ההפרדה הברוטאלית וההתנחלויות המגלומניות.