בדרך לחאוורה לאורך כביש 60 כוחות רבים של צבא ומשטרה
כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו התנהלו היום על כביש 60. כבר בתחילת המסע, וכימים ימימה, מחסום ליד הסינמטק בירושלים. כל רכב המעורר רושם שהנהג אינו "מבני עמנו" נעצר ונבדק. התוצאה - פקק אדיר. במחסום חיזמה שבו הושלכה כנראה אבן לעבר אוטובוס בלילה הקודם נעצרה כל מכונית. "לאן?", "תעודת זהות בבקשה" אני "נוסעת לחברה" הבודקת "איפה היא גרה?" אני מתחמקת מתשובה. "למה לא תקחי טרמפיסטית?". עוד השיחה מתנהלת וכבר ניגשה נערה צעירה ובקשה טרמפ לעפרה. הסכמתי ולא בשמחה. העמדה בצומת שער בנימין מאוישת ב- 3 חיילים שנשקם שלוף, מוכנים לירי לעבר הכביש. בצומת ההתנחלות אסף מהומה רבתי. תאונת דרכים כנראה עם נפגעים. מסביב לתאונה ניידת של מגן דוד, מכבי אש והרבה צבא. צומת שילה מחסום פתע. מכוניות עם לוחיות זיהוי פלסטיניות נעצרות, אני וצבא המתנחלים עוברים ללא בדיקה. צומת תפוח נראית כאילו מלחמה עומדת לפרוץ תוך דקה. המון כוחות, כולם חמושים ומוגנים רצים הנה ושוב כנמלים חרוצות. בחווארה הרבה חיילים ומכוניות צבאיות מפוזרים לאורך הכביש. כמובן שבכניסה ליצהר ולחוות גלעד מכונית משטרה וג'יפ צבאי.
בדרכי חזרה בערך בשעה 14:00 כבר הרבה פחות מהומה. רק בלובן אל שרקיה בדיוק מתארגנת חסימת פתע. לדברי החיילים "הכל שיגרה" ואבל אין ספק שלפלסטינים לא "הכל שיגרה". בחצי השעה שעמדתי שם נבדקה כל מכונית שבאה ממערב וביקשה לעלות על כביש 60. שתי מכוניות עוכבו. החיילים, שלא הבינו מה אני רוצה מהם קראו "לתגבורת". הופיע קצין ושאל "לשלומי". ניסיתי להסביר, לא בהצלחה יתרה. לבסוף עזבתי מפחד החשכה שיורדת עכשיו מוקדם ואחרי שהבנתי שעוד כמה דקות של "שיחה ידידותית" יקראו למשטרה לטפל בי. עד חיזמה לא ראיתי עוד חיילים ובמחסום חיזמה עברתי ללא עכוב. למה כל זה? לצה"ל ולשב"כ הפתרונות.
יהודה המכבי וחייליו הגיבורים היו ודאי גאים בצבא "הגיבורים" שהפגין כוחו היום.