קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
28/09/2022
|
בוקר

שנה חדשה ועוד משמרת בוקר בקלנדיה. אנחנו ממשיכות לחנות בצד הפלסטיני, כי בשל העבודות בצד הישראלי אין מקום לחנות שם. הגענו בסביבות רבע לשש. השחר רק החל להפציע, וראינו עשן מיתמר מאזור א-רם. זה נמשך גם כשהגענו לאזור המחסום.

בדרך למתחם המחסום עצרנו אצל ידידנו אבו רמזי, מוכר הבייגלה, שעומד ליד הכניסה. לפני כמה חודשים הוא התאלמן מאשתו.

בסביבות השעה 6 הגענו למחסום עצמו וראינו שיש תורים שהולכים ומתארכים. גם כאשר פתחו חלק מהכניסות, הכניסה המערבית נותרה סגורה והאנשים שחיכו בתור שם החלו לצעוק כדי שיפתחו גם להם. כבר נוכחנו לדעת שיש שלב, בסביבות השעה 6, שבו מגיעים עוד ועוד אנשים ואילו בפנים ככל הנראה טרם אויישו כל העמדות. כך היה גם הפעם. התורים הלכו והתארכו משני הכיוונים, גם מכיוון הרמפה שמצד מזרח וגם מכיוון המדרגות. ב-6:20 היה ממש נחש אנושי משני הכיוונים.

בסביבות 6:15 הגיעה אשה בכסא גלגלים מלווה בגבר צעיר, ככל הנראה בנה. ניגשנו אליהם והבן אמר שכבר ביקש ממישהו להודיע שיבואו לפתוח להם את השערים המאפשרים כניסה ללא קרוסלותinfo-icon. כשראינו שהזמן עובר וכלום לא קורה ניסינו לצלצל למספר שמופיע על השלט הכחול, אך נראה היה שהמספר מנותק. זה מספר שנועד למקרי חירום, אז מה עושה מישהו שמגיע למחסום עם מקרה חירום – לאן עליו לפנות? בהמשך, בשלב שבו שוחחנו עם מישהו והפנינו את מבטנו ככל הנראה באו סוף סוף לפתוח. כששוב הסתכלנו האשה ובנה כבר לא היו שם, אך זה לקח כחצי שעה מאז שהגיעו. בלתי סביר בעליל.

בשעה 6:25 לערך הכניסו בבת אחת את כל הממתינים לתוך המבנה. הסככה התרוקנה, אך ברור היה שיש לחץ גדול בפנים כעת. בהמשך שוב החלו להיווצר תורים בחוץ ורק מאוחר יחסית, בסביבות 7:15, כבר לא היו תורים.

השחר האיר ועדיין היתמר עשן בכיוון א-רם. בינתיים פגשנו בחוץ שני מתנדבים של EAPPI, הארגון של הכנסיות. הם היו אשה מאוסטריה ובחור מקולומביה. שמענו כבר על כך שהם חזרו לפעילות בשטחים, אחרי תקופה ארוכה שלא היו בגלל הקורונה, אך זו פעם ראשונה שפגשנו בהם. האשה היתה במפגש של מתנדבי הארגון עם חברתנו חנה בר"ג, לכן ידעה מייד מי אנחנו. הם הלכו לעמוד במקום שממנו חוזרים אנשים שלא אפשרו להם להיכנס, כדי לשמוע מהם מדוע. מסרנו להם את הפרטים של צוות סילביה שיתנו למי שמתברר לו שהוא מנוע.

רק ב-7:15 כאמור לא היו כבר תורים. נכנסתי בכניסה האמצעית לסלאלום. משום מה דווקא היא נותרה סגורה כששתי האחרות נפתחו, ולכן האנשים שחיכו שם עברו בזה אחר זה לכניסות האחרות. בסוף פתחו גם כאן. בתוך המבנה היו 5 מתוך 6 עמדות בידוק החפצים פתוחות. התורים היו קצרים והתקדמו מהר. בעמדות הבידוק הידניות של התעודות היה קצת תור, אך אז המאבטח הפנה את תשומת לבנו לכך שנפתחה עמדה נוספת והדבר זרז את המעבר. בסה"כ המעבר לקח כרבע שעה מקצה לקצה. עליתי על גשר הולכי הרגל כדי לצלם את העבודות המתקדמות על השיקוע מלמעלה וחזרתי לצד הפלסטיני.

חזרנו לרכב ונסענו דרך א-רם לכיוון צומת ג'בע-גבע בנימין (אדם). באזור א-רם רק מעט עשן בצד הכביש. האם זה העשן הסמיך שראינו מוקדם יותר? ומה מקורו? לא ברור. לפני הצומת, המחסום הזמני ג'בע היה מאוייש ותור גדול של מכוניות השתרך. אחרי המחסום הגענו לצומת ופנינו לחזור לירושלים דרך חיזמה. מצב התנועה עד מחסום חיזמה היה סביר, אך מפסגת זאב החלו פקקי הבוקר הרגילים.