דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר), סוסיא
יצאנו ב-9:30 הפעם, כך שמחסום מיתר היה פתוח וכמעט לא ראינו פלסטינים בסביבה. כביש 60 היה מאוד שקט וכנ"ל כביש 317. נסענו לסוסיא ושמענו מעזאם את תחלואות הכפר מאז שהתגלו שרידי בית הכנסת העתיק במקום ותושבי המערות בסביבה גורשו בפעם הראשונה וכמה פעמים נוספים במשך השנים*. הוא גם סיפר על ההטרדות התכופות של מתנחלי סוסיה היהודית והכוונה של אנשי ההתנחלות לבנות בארות ובריכת שחיה (?) על אדמה שבעצם שייכת לכפר הפלסטיני. פגשנו בשני הנכדים הקטנים של עזאם שעושים חיים בין הרגליים של המבוגרים!
נסענו לתוואני ופגשנו אנשים שספרו שהכל רגוע, ועוד מישהו שסיפר שלא ממש רגוע! ידידנו נאסר לא היה, שהוא מקור מידע אמין יותר! גם חברי ארגון Operation Dove לא היו והבית שלהם היה סגור ומסוגר.
בדרך חזרה עברנו במחסום מצודת יהודה, וגם שם הכל רגוע ושליו!
מתחת לפני השטח הכל מבעבע, גם אצלם וגם אצלנו. יש ימים קשים לפנינו ללא ספק.
-----------------------
*דרי המערות, הם לא בדואים אלא רועי צאן הגרים במערות ברוב חודשי השנה - בקיץ נודדים קצת באוהלים בעקבות המרעה. בחורף הם בדרך כלל היו עוברים לעיר יטא הקרובה. המעורות הם קורת גג בטוחה ויש אנשים שאומרים שאין כמו החיים במערות. בשנים האחרונות הצבא חסם הרבה מהמערות, והבארות שספקו לתושבים מים
, אך בדרום הר חברון יש עוד אנשים שגרים כך, כלל עזאם.