חבלה

מאחורי, מתחת ל "סדר" ול'היום החיילים בסדר", מתחת לחיוכי הבוקר וברכות השלום, מסתתרת לה אמת פשוטה: "הדבר היחיד שאנחנו רוצים, במלה אחת FREEDOM אומר לנו גבר שיוצא, כמעט מתנצל. חירות להגיע לאדמתו, לשהות בה ולחזור ממנה ככל שיתאווה, זו שנגזלה ממנו ,שלא לדבר על הגבלת חופש התנועה גם למקומות אחרים. החופש נגזל לא רק ממנו כמובן. תוך כדי המעבר של אחרוני העוברים לאזור המשתלות הגיע מכיוון המשתלות בחור צעיר. התגובה הראשונה, האוטומטית, שזכה לה מהחיילת היתה "לא!" עם נפנוף  יד לכיוון שממנו בא. ו' התערב והסביר כי הבחור חוזר הביתה, החיילת עיינה בתעודת הזהות שלו והותר לו לחצות את המחסום לכיוון חבלה.

ואירוע אחרון להיום: שתי דקות לפני שעה שמונה, רכבים עדיין יוצאים מחבלה, גבר צעיר הגיע מכיוון חבלה. לא מאשרים לו לצאת. הוא מזדעק ומכה בשער. "אני מג'נון" (משוגע) הוא צועק אל החיילים וממשיך להכות בשער. "אני מג'נון". אדם שעומד לידו צוחק. אפשר לראות בכך מחאה קטנה.