קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה סיון, רחל (אורחת מאירלנד), עינה פרידמן (מדווחת)
28/02/2017
|
בוקר

בוקר ארוך ואיטי
מחסום קלנדיה איננו בנוי ולא מצויד דיו כדי לשרת את מספר האנשים שמגיעים אליו בבוקר רגיל בדרך לעבודה, לבית הספר, לבתי חולים, וכו', וכו', ולכן המעבר בו הופך לעונש יום-יומי

כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30 והתורים הגיעו עד לשורה השניה של המכוניות במגרש החניה. וכך הם נשארו במשך רוב הבוקר. בשעה 6:00 התחלנו לעקוב אחרי אדם בסוף אחד התורים ולקח לו 55 דקות לעבור לתוך אזור  הבידוק.
השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:15 ונסגר בשעה 6:50, על אף שנשארו תורים ארוכים מאוד. כרגיל, למרות  שהשוטרים והמאבטחים עמדו או ישבו 2-3 מטרים מן השער, אף אחד לא טרח לומר לאנשים שעמדו לידו שהוא סגור, אלא אם כן הם שאלו במפורש. מתברר שפלסטינים ללא קול הם גם שקופים.
בשעה 7:05 משמעת התורים נשתבשה בתור השמאלי (זה שנכנס למכלאה הבעיתית בגלל הפער ליד הכניסה שמזמין "קופצי תור"), אבל שני התורים האחרים נשארו שלמים.
בשעה 7:10 הצטרפנו לאחד התורים השלמים מחוץ לסככה ולקח 35 דקות עד שיצאנו מהבידוק.