הריסת בית ברפאעיה

צופות: 
אריאלה, סמדר, מיכל (מצלמת ומדווחת)
28/01/2020
|
בוקר
האוהל על גג הבית

נסענו בעיקר לבקר ברפעאיה לראות את ההריסות ולשאול לשלום האנשים. נהרסו לפני שבועיים. בדרך ראינו גיפים של צה"ל מכתרים בשדות ובצומת דורא אל פוואר מכל עבר. מין כוננות למשהו. 

אחר כך בכביש 317 ליד צומת זיף הלכמו לראות מה קורה במצפה זיו שיש בו סימנים להקמת משהו. אז חורבה עם שלט שבור לזכר מישהו השם יקום דמו וגם כתובת של תג מחיר על החורבה שהם קוראים לה סוכה. מקום מרהיב צופה על מרחבי מדבר יהודה. פני חבר מרחוק. הלב צובט כי שם התרסק מטוסו של אסף רמון ז"ל.
ואז נסענו לרפעאיה הכפר הקטנטן שבין דיראת לצומת זיף. ההרס של מה שהיה ביתם של הורים וששה ילדיהם מזעזע. נסיון לשקם הריסות מלפני 4 שנים שוב נמחץ באכזריות ואטימות המנהל האזרחי וצה"ל.
למה למה?
בניה לא חוקית, אומרים להם.
מה יש שם שכל כך מפריע? כלום. מבנים דלים. סב המשפחה מסתובב הלום צער ולא מפסיק למלמל שוב ושוב:
"באו ב-7.30 בבוקר אפילו לא אמרו לנו מראש ולא נתנו לנולקחת בגדים, אוכל, דברים לילדים והרסו".
הכול הרוס, דלת יפה, חלונות, מרצפות, מזרונים, בגדים, סל קל, אופנים קטנים ושני עצי זית מחוצים מתחת להריסות.
עץ השדה = בן אדם?
עכשיו נידבו להם אוהל ובנו אותו על גג של בית שנמצא במדרון הואדי כך שניתן לראותו מהכביש. באה האם עם תינוק בן 3 חודשים עטוף בשמיכות. לידה עוד שלושה קטנטנים.
מה נגיד חוץ מלהגיד שליבנו איתם ולשאול אם אפשר לעזור.
אז מגבות ושמיכות יש לי לתת ואביא להם. אבל לדעתי צריכים בגדים חמים ועוד שמיכות.