בית לחם (300)

צופות: 
נתניה גינזבורג (דוח וצילום); תרגום: טל ה.
28/01/2018
|
בוקר

5:15  הגעתי למנזר טנטור עם נהג המונית שלי, ג'והאד. אני מעדיפה להגיע עם נהג קבוע, ערבי שלא יאמר לי פתאום שהוא לא נכנס לשטחים כאלה. ניגשתי למחסום וגיליתי שאחרי ימים של גשם וקור, על המדרכה
שטרם התייבשה לגמרי ישבו לאורך הדרך רק המחושלים שבפלסטינים, וודאי שלא שכבו  עליה וישנו.
בשדה בערה רק מדורה אחת ותהיתי איך מצאו בכלל חומר בעירה יבש. אבל נראו קבוצות גדולות של גברים שהתפללו בשטח המרוצף.

כשנכנסתי למחסום  ניגשו אליי שני מאבטחים – האחד מקרית ארבע שידע מהו מחסוםווטש ולא היו בעיות.
למעשה הוא אפילו עזר לי להפעיל את ההקלטה בטלפון שלי.

מאוחר יותר יצא שומר שנראה בכיר יותר, וניסה לגרש אותי. היה משעשע לשמוע אותו מציע להביא לי קפה כי נראה היה עליי שקר לחי, אבל גם ניסה לשלוח אותי לשבת בחוץ. האם חשב שדווקא שם אתחמם? אז אמר שהוא יודע היטב שאני לא מפריעה למאבטחים, אבל שאני מטרה (לפגיעה?) לפלסטינים. לא רציתי לומר לו שלו עבר שם מחבל סביר שהיה תוקף דווקא את המאבטחים ולא זקנה מקופלת שיושבת על איזה מושב רעוע. הסבתי לו שאנחנו עושות זאת כבר מתחילת המאה (זה נשמע מרשים... ), והוא עזב. כל המאבטחים היו מנומסים ולא תוקפניים. כשאני רואה אחד מהם יוצא אליי בתחילת המשמרת, אני חוששת מוויכוח.

בתחילה נראה טפטוף  חלש אך עקבי של אנשים שעברו. ב-6:30 שאלתי כמה אנשים באופן אקראי מאיזו שעה חיכו בתור, וכל אחד מהם סיפר שחיכה משעה 4.  סביב השעה 6:40 לפתע החל גל גדול יותר של אנשים להגיע אל האשנבים. אז כששאלתי כמה זמן המתינו בתור, אמרו שמהשעה 5. נדמה לי שבצד הפלסטיני נערך בידוק יעיל יותר על ידי החיילים, וזה מסביר את הסתירות בזמנים.

אנשים עברו, ובמיוחד נשים סיפרו עד כמה המצב גרוע בצד השני של המחסם. רבים הגיעו במהירות ורק הרימו גבה בראותם אותי, הנידו בראשם בייאוש, משכו בכתפיים או הפטירו – "בלגן", והמשיכו בדרכם. כמה מהם עברו בריצה, ונזכרתי באיש בקלנדיה שאמר שאיבד את מקום עבודתו כי לא הצליח להגיע בזמן.

בחורה שעברה ב-6:50 עצרה כדי לספר לי בזריזות שהיא מתלמדת בביה"ח אל מוקסד לקראת קבלת התואר שלה. אף שעמדה בתור כבר מ-5, היא בקושי מגיעה בזמן וסיבותיה לאיחור לא מעניינות שם אף אחד. היא אומרת שבכל בית חולים אחר לא מקבלים אותה לעבודה כי האיחורים שלה מתועדים. צריך גם לקחת בחשבון באיזו שעה היא נאלצת לקום כדי להספיק להגיע לתור במחסום מספיק מוקדם ועדיין להמשיך ליום של לימודים או עבודה.

האדון המבוגר המוכר סיגריות בודדות עטוף כל כך כעת, בחורף, שבקושי ניתן לראות את פניו.

צילום: 
נתניה גינזבורג
האדון המבוגר המוכר סיגריות בודדות עטוף כל כך כעת, בחורף, שבקושי ניתן לראות את פניו
האדון המבוגר המוכר סיגריות בודדות עטוף כל כך כעת, בחורף, שבקושי ניתן לראות את פניו
צילום: 
נתניה גינזבורג

עזבתי את המקום ב-7, ובדרך צילמתי שני מקומות בשדה שם יושבים אנשים סביב המדורה בבקרים אחרים.  אני מניחה שאחד מהמקומות הוא "מחלקת תיירים",

והשני – "מחלקת עסקים"...

וזה אולי מטוסו של ראש הממשלה...

מחלקת תיירים
מחלקת תיירים
צילום: 
נתניה גינזבורג
מחלקת עסקים
מחלקת עסקים
צילום: 
נתניה גינזבורג
וזה אולי מטוסו של ראש הממשלה...
וזה אולי מטוסו של ראש הממשלה...
צילום: 
נתניה גינזבורג