ארתאח (שער אפרים), עזון - אלפים שמעוניינים לעבוד

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
אנלין ק', דפני ב.ע., רחל א' (מדווחת)
28/01/2018
|
בוקר

5:30 – בהגיענו למחסום המון רכב ופועלים ממלאים את כל החניה והרחבה. בצד הפלסטיני, במסלול המקורה תורים מלאים של אנשים זורמים פנימה. לפי תכנון הויסות, התור נעצר לעיתים, הקרוסלות נסגרות ואז נפתחות שוב והכניסה היא מהירה.

בסביבות 6 אנחנו עוברות לצד היוצאים. למי שלא היה בארתאח בתקופה האחרונה, הרבה דברים נראים חדשים. המבנה מהצד של הבינוי מושלם. מתפקד. אזור להמתנה, בית קפה, בלוקים שמגדרים אזורים צבועים ומצויירים ל"הנאת המחכים", דשא סינטטי ופיסול סביבתי מואר במקומות שונים. בניין המפגשים העסקיים נראה מושלם. פועל?
אזור היציאה מהמחסום גודר מחדש ומרוחק ולא מאפשר להתקרב לפתח ולהסתכל פנימה. אי אפשר לראות כמה עמדות פתוחות.

בהתרשמות חיצונית אפשר לחשוב שהמקום מתפקד לתפארת. כמות עצומה של אנשים, הפלסטינים ששאלנו נקבו במספר 13000 אבל אין לדעת. הכניסה והיציאה נראים מהירים. לא רואים על פני האנשים קוצר רוח, עצבנות,  או איזו תגובה של אי נחת. אם לא היינו שואלות, אפשר היה לחשוב שמתנהל כאן מנגנון שינוע מפואר של בני אדם. מחיאות כפיים.

אז שאלנו:

איש אחד מבוגר שהתקרב לעברנו, נעצר וסביבנו התקהלו די מהר הרבה אנשים, שעה היתה כבר כמעט 6, התור של הנכנסים היה ריק, כלומר כל האלפים האלה נכנסו בשעתיים,  ואז שמענו:

אנשים מחכים לעבודה
Photo: 
אנלין ק'

"תראו את האנשים שכאן, כל אלה אין להם עבודה. אין להם קבלן, הם משלמים 2500 ₪ עבור אישור, או יותר, ומחכים. אולי יהיה להם יום עבודה או שניים בחודש." אז איך מסתדרים? אינשאללה, אללה יסאעדנא, וככה.. ובא השני וחוזר על אותו הדבר מזוית אחרת. וכל אחד מוסיף. הרבה מאלה שדברנו איתנו מגיעים מאזור ג'נין כי שם נפתח המחסום מאוחר והם מקווים שאם ייצאו מוקדם יגיעו מוקדם. הם מתלוננים על המעבר בג'למה שנפתח מאוחר וכן על אבדן ימי עבודה עקב הצורך לחדש כרטיסים מגנטיים. כל ארבע שנים יש לחדש את הכרטיס ואז השרות שניתן להם הוא רשלני ואיטי ולוקח כמה ימים. לפי התיאור מגיעים בלילה, מחכים בתור ואז מקבלים 10 אנשים בלבד והיתר חוזרים הביתה.

התקשרתי למת"קinfo-icon ג'למה שאלתי כמה כרטיסים מגנטים עושים ביום אמרו לי בין 100-300 ביום. התקשרתי למת"ק גלבוע, בו עוברים הפועלים. אמרו שהשער נפתח לפועלים בשעה 4. כפי הנראה לכל סוג של עובדים (פועלים, סוחרים, מעל גיל 55) נפתח בשעה אחרת. לדבריו כתוב באינטרנט. מת"ק ברטעה-רייחן כל סוגי העובדים יוצאים משעה 5.

בנוסף מספרים כי יש כ-3000 אנשים שמקבלים אישור לשבוע לחיפוש עבודה. אותם אלפים ממלאים את המקום, וכמובן גם מהווים מתחרים על מעט העבודה אם קיימת. בעיקר בימי החורף הגשומים, כשאין ביקוש לחקלאות ובניין. הם מוצאים עצמם באים באמצע הלילה, יוצאים מהמחסום ב-5 ואז ב6 מתחילים לחזור הביתה. חלקם באישור סוחר כך שהתשלום החודשי לקבלנים לא מאיים אליהם. הם שואלים למה לא עשו את השינוי כפי שהיה מדובר. ביולי 2017 היה אמור להכנס התיקון לפיו היו משתחררים מתלות בקבלן ומשלמים סכום  מסויים (800?) עבור כניסה לישראל. השינוי הזה לא הופעל מעולם. בטח לחץ של קבלנים או בעלי השפעה אחרים.

כמו כן הגיעו המקרים הפרטיים (יגיעו לסילביה), מי שלקחו ממנו את האישור באמצע והפך למנוע שב"כ, מי שהמדינה חייבת לו כסף ולא מחזירה.

מתפללים
Photo: 
אנאלין ק'

ראינו שורות של מתפללים שלוחשים ומתנועעים מלמעלה על כריעה לאדמה, בשיא של שלווה, שותים קפה, סמולטוקס, ומחכים להסעה, בעוד שבמציאות חלקם הגדול חזר הביתה כלעומת שבא. שזה מתסכל ברמות.

והשאלה הגדולה איך מקיימים משפחה של 10 ילדים (כמו שספר אחד העובדים) מכמה ימי עבודה בחודש.

6:30 - כשעלתה השמש יצאנו לעזון. הכניסה לעזון היתה סגורה בשער הברזל הצהוב. חיילים ברכב צבאי עמדו והגנו על המדינה. שאלתי אם יש כניסה אחרת פתוחה. אמרו כן. דרך איסלה. גם הכניסה מעזבת טביב לכיוון עזון היתה חסומה עד 9 בבוקר. לדברי החיילים הכניסה הראשית חסומה כבר 4 ימים ותהיה חסומה עוד הרבה זמן. שאלנו למה. לא נענינו.

נסענו דרך עזבת טביב , אסלה, והגענו לעזון. שם שמענו שמאז השביתה וההפגנה ביום ג' שעבר, הכפר סגור בכניסה הראשית. כן נכנס הצבא ומשליט טרור כרצונו. הסיפור הרגיל של עזון.

חוץ מזה הכל בסדר.