עזון

עדות ממקור ראשון של משפחה בעזון:

אתמול בשעה 2 בלילה נשמעו צעקות ודפיקות עזות על דלת הבית.

אם הבית שמה על עצמה חג'אב והלכה לפתוח. אל הבית נכנסו כ-10 חיילים ושאלו איפה הילדים.

בעל הבית אמר הילדים ישנים. בבקשה אל תפריעו להם. 3 מהילדים התעוררו ונשארו בחדרם.

לדבריהם נכנסו לכפר הרבה  מאד חיילים והתפרסו בין הבתים. דפקו על כל הדלתות.

החיילים לא פגעו בבית, לא הפכו, לא שברו פזרו וכל הפעלים הידועים ממקומות אחרים. רק הבוץ שהיה על נעליהם לכלך וסימן את היותם. וכמובן הידיעה שהבית שלך חדיר ופרוץ לגחמות של הצבא.

הטענה היא שהילדים זורקים אבנים לכיוון הכביש הראשי.

כשחזרו הילדים מבית הספר שאלתי אם דובר על כך בכיתה או בין הילדים בהפסקה, ואיך הם מרגישים.

כולם טענו שאינם פוחדים מהחיילים. הם לא דברו על כך מאחר וזה לא נושא. זה דבר שקורה באופן סדיר וחלק מהשגרה.

בעל הבית לא הצליח לישון כל הלילה ופחד שהרעד שהחלים ממנו בימים אלה ישוב.

בכניסה לעזון עמדה מכונית צבאית וחיילים עשו בדיקות.