חמרה הפלסטינית: מתנחלים מאיימים ומטרידים

מלווים את מועין מחמרה עילית.

מרגע הגיענו למקום 7:20 ועד גמר המרעה 11:30, היו צמודים אלינו שני נערי גבעות המשמשים אצל משה שרביט במאחז הבלתי חוקי שלו. אחד על סוס, נתן הוראות לשני, שהוביל את העדר. בבוקר מוקדם הגיע משה בטרקטורון לבדוק מה המצב. האם הצליח הנער לצלם אותנו מכים אותו? זאת היתה המשימה שהציב לו משה. ללא הצלחה.

בהמשך שוב חזר לבקר אצלנו אחרי שהיה אצל פאדל. כך עבר מאזור אחד לשני. מנסה להפריע לעדרים הפלסטינים.

אנחנו דאגנו לשמור על מרחק סביר בין העדרים, וכן בין מועין לנערים. יוסי לא נתן לעדר של משה להתקרב ולא לנערים. בזמן שמשה לא היה הם היו די פאסיביים. כאילו - כשהמעסיק לא נמצא הם לא ממש עובדים. וכשהוא הופיע הם היו עושים עצמם עסוקים בלהפריע לנו. 

משה נדבק ליוסי וקצת אלי. דיבר בלי סוף, שר, התנדנד, העליב, בנסיון להוציא את יוסי משלוותו. כמו עלוקה הצמודה למקור המחיה שלה. 

יוסי הצליח להיות רגוע וחסר תגובה. אני צלמתי. זה די  מתיש ומתסכל.

קראנו לצבא ומשטרה. הם לא הגיעו אלינו. משטרה הגיעה למרעה של פאדל. 

כל הזמן נשאלה השאלה באוויר "מה עושים עם משה?". אין לזה פתרון. 

ולכן  מרוב תסכול עשיתי יחד עם גילי סרטון מארועי הבוקר עצמו כן סרטים אחרים וארועים אחרים שליוו אותנו בשנה זו.

אני מצרפת את הסרטון כאן ואשמח שתפיצו.

נמצא בפייס בוק שלי.