קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה סיון, עינה פרידמן (מדווחת)
27/09/2016
|
בוקר

כמו שצריך

כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30 והתורים לא התארכו מעבר למכלאות כי החיילת האחראית על פתיחת הקרוסלות דאגה לרוקן את המכאלות כל פעם שפתחה אותן, וכך עשה גם זה שהחליף אותה בשעה 6:00. הנגדת האחראית על השער ההומניטרי הגיעה בשעה 6:10 אבל לא הפעילה את השער כי קצב הכניסה דרך המכלאות היה מהיר ועקבי. בשעה 6:35. כאשר הקרוסלות הפכו לפתוחות לכל המגיעים, עברנו דרך אחת המכלאות והבידוק כמעט ללא המתנה כלל!

אנשים בין העוברים סיפרו לנו שיום ויומיים קודם (ימי א' וב' של השבוע) היו נוראים ממש – אין לתאר את זמן ההמתנה והרגשת התסכול (ראו נא את הדוח מיום ראשון, 25.9.16). אין לנו הסבר להפיכה של 180 מעלות במצב מיום ליום (ולא בפעם הראשונה). או, אחרי יומיים של מצב בלתי נסבל, אנשים לא חזרו הביתה ביום שני ולכן הרבה פחות אנשים עברו את המחסום ביום שלישי בבוקר. או אולי המערכת   פשוט תקנה את עצמה אחרי יומיים של כשלון בולט, בדאגה להבטיח קצב מהיר של זרם הנבדקים. בכל מקרה, העוברים הופתעו לטובה!