א-תוואני (א-טוואני), סנסנה (מעבר מיתר)

יצאנו עם מכונית עמוסה ודחוסה בדברים שנאספו על ידי סמדר וחברתי מקיבוץ אילון. 

מחסום מיתר, כרגיל בזמן האחרון מלא מלא. מקווה שזה מעיד על פרנסה.

ביום שני שעבר, ב-26.7, התקשר למוחמד פאייס, ראש מועצת זנותא וסיפר כי יום קודם הגיע הצבא לזנותא כדי לצלם בתים שקבלו צווי הריסה לפני שלושה חודשים. 

נסענו לבקר את עומאר במקטל אם-סאלם שלפני כמה שבועות החרימו לו שלושה אוהלים. נאדה ויאסר, שניים מילדיו רצו לקראתינו בשמחה גדולה ועזרו לנו בפריקת חלק מהדברים שהבאנו להם. כרגיל, השמחה הגדולה היא עם הצעצועים. אשתו של עומאר שוב ספרה על רחפן שמעלים המתנחלים כדי לעקוב על מה שקורה בשטחם ולכן הם אינם מעיזים להקים אוהל חדש.

בדרך לא-תוואני, כדי לפגוש את נאוה וחברותיה, שבאו לשהות שם כמה ימים כדי ללוות את הרועים מפני בריוני חוות מעון. עצרנו אצל אבו- סאפי. לאבו-סאפי נגמר הדלק לטרקטור והוא לא יכול היה להביא מים, כי גם האתון שהיתה לו מתה ואין לו רכב 4x4. נסענו כדי לקחת כמה ג׳ריקנים ולהביא דלק לטרקטור כדי שאפשר יהיה להביא מים. מן סוג של חד גדיא באחריותה של מדינת ישראל.

פרקנו את שאר הציוד שהיה במכונית וגם כאן השמחה הגדולה היתה עם הצעצועים. מזל שילד נשאר ילד גם בתנאים הבלתי אפשריים האלה. בתמונה, בנותיו הצעירות של אבו-סאפי שמחות עם הלגו והמשקפיים שהבאנו. (תמונות הבנות צולמו ברשות האבא).

פגשנו במקום אנשים מהמשרד לאיכות הסביבה הפלסטיני שבאו לבדוק איך המשפחה מסתדרת בתנאים הקשים, בייחוד השנה, לאחר החורף היבש שהיה. כבר בפעם הקודמת אבו סאפי אמר לי כי הוא מגדל השנה ירקות רק לצריכה עצמית בגלל המחסור הגדול במים. בשיחה עם אחד האנשים מהרשות דברנו על בעיית המים בשטחים והוא אמר לי כי הם כתבו דו׳ח בנושא. מקווה מאד שנוכל להעלות ולהפיץ את נושא המים בשטחים הכבושים. 

המשכנו עם הג׳ריקנים לא-תוואני לפגוש את נאווה. פגשנו את ונסה וגלי, שתי סטודנטיות צעירות ונעמי, חברה של נאווה שיחד הן יוצאות ללוות רועים בבקעה והפעם הגיעו לדרום הר חברון. באותו בוקר יצאו כמה אנשים מהכפר למדוד את האדמות הפרטיות שלהם, כדי לסמן את השטחים בין המשפחות ומתנחלינו החמודים מחוות מעון ירדו אליהם וגם הזמינו משטרה. 

נאווה וחברותיה מתארחות אצל באסל ובבוקר אמו של באסל נותנת להם שיעורים בערבית יחד עם ארוחת הבוקר. רעיון נפלא לאולפן לערבית.

בדרך לא-תוואני נתקלנו בחלקת גפנים צעירה ומגודרת, עוד השתלטות של המתנחלים על אדמות פלסטיניות פרטיות ״שעל אחר שעל״. זה הצבע הירוק היחיד שראינו בכל הגוונים האפורים חומים בדרך.

חזרנו לאבו-סאפי עם הג׳ריקנים מלאים בסולר כדי שיוכל לנסוע עם הטרקטור להביא מים. זה מה שנקרא גב אל גב.