חברון והסביבה: משמרת אחת ארבעה סיפורים

צופות: 
חגית בק
27/07/2020
|
בוקר

סיפור  ראשון - גדר מחוררת

המעבר לישראל של המוני פלסטינים דרך הפרצות  שבגדר, בעיצומו. כל זה במרחק יריקה מהמעבר הרשמי במחסום מיתר  מול התופעה הזו כל ״תעשיית הכיבוש הביורוקרטית״  של הנפקת אישורי כניסה לישראל מגוחכת ורק מזינה את בעלי האינטרסים, כשבקלות כזאת אפשר להיכנס לישראל מתחת לעיניים של הצבא והמשטרה.
אין צורך בגדר. תנו לאנשים לעבוד חופשי בלי כל מדיניות ההיתרים שנולדה בחטא הכיבוש, ואל תגזלו את הזכות הבסיסית של האנשים לחופש הפרנסה .

סיפור שני  - ללא מסיכה, בצפיפות נוראה

במת״ק חברון, בימים שבכל העולם נאבקים בקורונה בעיקר בעזרת שמירת רווח ומסיכות, הפגישה של הפלסטינים מאזור חברון עם הממסד הצבאי הכובש נעשית בהתגודדות. בלי שמירת מרחק ובלי מסיכות. ככה זה שהמדיניות היא לא נתינת שירות אלא להראות מי הכובש  ובידי מי הכוח ( התור היה ארוך ואפילו לא יכולתי לצלם את כולו).
את מה ששמענו מהמחכים בתור אנחנו כבר רגילים לשמוע .... לא מבינים את ההיגיון שעומד מאחרי דחייית הבקשות .

סיפור שלישי - נפתרה הבעיה של בית המריבה

בית המריבה או בלשון המתנחלים  ״בית השלום״, עובר שיפוצים והופכים אותו לבית מגורים ל 19 משפחות ובדרך ממררים את חיי הפלסטינים במקוםשיטת התמנון. כל פעם במקום אחר מקימים שכונה ליהודים ואז צצים גם מחסומים וצבא.

תדע כל אם עבריה מה בניה עושים בשירותם הצבאי, הם מגנים על מפירי זכויות אדם .

סיפור רביעי - אתם לא תקימו פה נקודת בדיקה לקורונה

בכניסה הצפונית לחברון מכביש 35, במה שמכונה בצבא מעבר הזית, הקימו פלסטינים פרטיים מתקן לבדיקות קורונה. אבל לא נעשה תיאום בין הרשות הפלסטינית לבין צהל ולכן צה"ל הרס את המבנה והחרים את ציוד הבדיקות . כל זה קרה לפני שבוע.