ילדה מחדידיה: אני מבקשת מאלוהים להסיר את מכת הכיבוש

צופות: 
רחל אפק
27/05/2021
|
בוקר
אפרוחים על ערמת מזוודות

עד אוקטובר נובמבר נחיה עם גווני המדבר הצהובים, החום כבר מכביד, ונתגלגל לכיוון החורף. עאדי. רגיל. כמעט מסיימים את הקציר, והכבשים מלחחות את היבש הזה ובטח מקללות את אללה כמו שהן שומעות מהרועים ומתפללות לצל.

ומעבר לזה הכל בתזוזה, נכד ראשון נולד והשמחה רבה, ועוד חודש תלד נ' תינוק תשיעי ואחריה ר' תינוק חמישי, והאוהל שוקק חיים. מזרונים ושמיכות מוערמים בפינה, בתוכם או מעליהם מתכנסים חתלתולים ואפרוחים וציפורים...נכון אין עכברים...והעז באה לשתות את שאריות החלב שנפלטות מהגבינה הכבושה...

שנת גן ראשונה הסתיימה היום בחדידיה. הגננת וכמה אמהות מתכנסות לכבוד האירוע. קנו גלימות שחורות עם דגל פלסטין, ומגבעות תחרוז'. הכינו כיבוד ומוסיקה. הילדות הקטנות עם נעלי עקב  אבל חסרה שמחת הסיום. משהו מעיק באוויר.

ולסיום: קול של ילדה בת 14, בעקבות המלחמה בעזה:

יש שמחה כללית בכל מקום עם הגעתו של החג. ילדים מתכוננים ללבוש בגדי חג חדשים, אמהות עסוקות בהכנת המעמול והאבות בתפילת החג, לאחר צום חודש הרמדאן שהיה מלא ברגעים יפים שנותרו קדושים. חודש צום ועוד שלושה ימי חג.

פתחתי את הטלפון שלי ומצאתי את ירושלים צועקת, איפה צלאח א-דין?, איפה עומר בן עאס?

ראיתי משהו שמעולם לא ראיתי לפני כן. תקיפה על בנות, מעצרים צעירים, שליטה בבתים, הפצצת בתים ומבני מגורים, מות קדושים של ילדים, הוצאת ילדים מתחת להריסות הבתים, כמי שמחפש מחט בתוך ערמת קש,

חלקי גוף, ללא ידיים ללא רגליים, פנים מתוסכלות ללא עיניים, ילד בוכה, ילד המחפש את הוריו, אם מבולבלת שעוזרת לעצמה או עוזרת לילד שלה בן שנה, ילדים לא ישנים מחשש שמעטפת הכיבוש תבוא לדפוק את בתיהם, ילדים ישנו בבגדי חג, התעוררו ומצאו את עצמם ציפורי גן עדן.

איך ילדים אלה יכולים לחוש בשמחת החג בעודם במערת העצב והדאגה?

אני מבקשת מאלוהים להסיר את מכת הכיבוש, להגן על תושבי עזה וילדיה שמתים ללא חטא ויגן על פלסטין .

ועד בשאראת, בקעת הירדן