מחסום טורה: ילד קטן על כתפי אביו, כמו בכל מקום בעולם החופשי
16:10 מחסום טורה-שקד
תנועה מעטה למרחב התפר, ברכב וברגל. בין העוברים ברגל אב ובנו הפעוט. האב מתכופף ומרים את הילד על כתפיו. המחווה האוניברסאלית הזאת נעימה למראה ונפנוף הידיים והחיוכים של השניים מחממי לב. כנראה פניהם לדהר אל מלכ הסמוך ולא נזקקו להסעה.
לא הייתה תנועה ממרחב התפר לגדה.
חלפנו על פני מחסום ברטעה בדרך מזרחה. כשעברנו את הגשר מול זבדה משהו נראה מוזר בצידו המזרחי, שער הברזל הנעול תמיד קצת פתוח. נברר אח''כ. השער החוסם את הדרך הקצרה מאמריחה ליעבד נעול כרגיל.
16:30 מחסום יעבד-דותן
תנועה מעטה בשני הכיוונים. רוב דגלי ישראל והמועצה האזורית שומרון, שקישטו את כל האזור לכבוד יום העצמאות, הוסרו. דווקא אלו שבלב השטח הפלסטיני, סמוך למחסום יעבד-דותן, נשארו.
בדרך חזרה למחסום ברטעה אנחנו עוצרות בשולי הגשר. הפלא ופלא, שער הברזל המזרחי, לכיוון זבדה, פתוח וקוביות הבטון הוזזו. מכונית אחת חונה מאחורי בטונדה. בעוד אנחנו תוהות אם המרווח מספיק למעבר מכוניות, עוברת מכונית אחת ואחריה עוד כמה.
אדם שעומד ליד השער המערבי, הנעול עדיין, ניגש אלינו. הוא דובר עברית ומספר שלפני מספר ימים חסמו את הדרך מהקצה המרוחק של מגרש החנייה הפלסטיני במחסום ברטעה לכיוון לזבדה. תושבי זבדה נאלצו לנסוע בדרך עוקפת ארוכה, ולכן פתחו בעצמם את השער והזיזו את הבטונדות שחסמו את דרכם. הוא עצמו תושב זבדה ונשוי לאזרחית ישראל מברטעה המערבית. גם הבת שלו, אזרחית ישראלית, נשואה לתושב זבדה וגרה שם. כשילדה את נכדתו עשתה זאת בבית חולים הלל יפה בחדרה. הנכדה זכתה בתעודת זהות כחולה, אך הלידה עלתה למשפחה 12000 ש''ח (!). איננו יודעות לאיזה כיסוי ביטוחי זכאית ישראלית נשואה לפלסטיני וחייה בכפרו.
17:00 מחסום ברטעה-ריחן, הצד הפלסטיני
מגרש החנייה הולך ומתרוקן. זרם הפועלים החוזרים מעבודתם דליל בשעה זו. נהגים עומדים ליד סככת המעבר וצועקים ''ג'נין-ג'נין''. רמדאן, אין ילדי קפה ואין מוכרי חטיפים. בדרכנו חזרה למכונית עוצר
אותנו צעיר ובתערובת של אנגלית, עברית והמתרגם של גוגל, מספר לנו שלמרות שהוא תושב ברטעה המזרחית לא נותנים לו לעבור לשם. האיש מספר שלפני 6 ימים ניסה להעביר במכוניתו (יש לו היתר מעבר) אנשים שאין להם היתר. מאז לא נותנים לו לעבור. האיש רווק ובבית ממתינים לו אב עיוור בן 75 ואם חלשה. הוא אינו יכול לסייע להם ואף לא לאכול איתם את סעודת האיפטאר. ישן אצל חברים בג'נין. טלפנו לרון, ממפקדי המחסום, שענה כדרכו באדיבות רבה ואמר שיברר ושנטלפן למחרת.
17:30 ממש כשיצאנו לדרכנו הביתה רון התקשר ואמר שאינו יכול לסייע כעת ושהאיש ייגש בבוקר לנציג המת''ק במחסום. מסרנו את ההודעה אך איננו יודעות, לפחות בינתיים, מה התוצאה.