מפגש עם פעילי המאבק של ג'בל מוכאבר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נתניה ג', ענת ט', מדווחת ומצלמת
27/03/2022
|
בוקר

הגענו לראיין את נאביל ב' וראאד, מפעילי המאבק של תושבי ג'בל מוכאבר נגד תכנית האב החדשה לסוואחרה; אחר כך נסענו למעבר השכונתי של סוואחרה א שרקייה שבו עוברים במכוניות – אבל רק מתוך רשימה של 1,300.

 
רקע:
  • בשנות ה-60, בתקופת שלטון ירדן, נפרץ כביש במימון אמריקאי בשיפולי שכונת ג'בל מוכאבר ומעל הוואדי העמוק של נחל הקדרון, כדי לחבר את דרום ירושלים ואזור א-סוואחרה עם ואדי קדום, הר הזיתים והעיר העתיקה. הכביש לא הושלם עד 1967, ומאז ועד 2021 לא הורחב הכביש האמריקאי הצר והמתפתל, ורק בוצעו בו לפעמים תיקוני מהמורות ובורות.
  • מצוקת הדיור הגוברת בשכונת ג'בל מוכאבר ומניעת היתרי בנייה דחפו את התושבים לבנות על קרקע בשולי הכביש. הם ניסו לקבל אישורים אך רובם לא הצליחו.
  • ב-2021. באיחור של 20 שנה הופקדה תוכנית מצומצמת העוסקת רק בקטע המרכזי של הדרך האמריקאית, והיא הוכרזה ככביש עירוני מרכזי שאפשר לבנות בו – אך לדיור הוקצו רק 20%. התכנון הסופי הוא לרוחב 32 מ' עם מסלול לרכבת קלה במרכזו. כיום כוללת התוכנית עשרות מבנים שמיועדים להריסה, חלקם קיבלו אישור דה פקטו לפני שנים. אגב, תוואי הכביש יושב על המדרון התלול של נחל הקדרון, וסלילתו מחייבת בניית מעין מדרגה שעליה יונח הכביש וייתמך בקירות תמך של 15 מ' ויותר.
  • ב-2021 החלה העירייה להרחיב את חלקו המרכזי של הכביש האמריקאי ל-16 מ' בהשקעה ענקית, והוסדרו גם מדרכות, תחנות אוטובוסים, גדרות אבן. ופתאום כל צווי ההריסה נכנסו לתוקף מיידי, גם אלה הנוגעים להריסות בשלבים הבאים של הרחבה ובינוי שאינם עומד כעת על הפרק.
  • עשרות ההתנגדויות לתוכנית נדחו, וגם הבקשה להקפיא את אכיפת ההריסות של הבתים עד שיקודמו  השלבים הבאים של התוכנית לאזור. בפברואר 2022 החלו תושבי ג'בל מוכאבר להפגין מול עיריית ירושלים. בינתיים הוקפאו ההריסות רק לתקופת הרמדאן 2022.

 

נסענו עם הפעילים לאורך 3 הקילומטרים, שבחלקם כבר הורחב הכביש ל-16 מ' . הם הראו לנו את הבתים המיועדים להריסה במדרון שבשוליים. כל יום, הם מספרים, מגיעים עוד ועוד צווי הריסה שתוקפם מיידי. צילמנו אותם בווידאו מספרים שהכול שייך לתוכנית אחת גדולה המחברת את ההתנחלויות שמדרום לירושלים עם צפון ירושלים והכביש למעלה אדומים.  בתוכנית יהיו גם גשרים ומנהרה מתחת להר הזיתים.  הבטחנו שנעקוב אחרי המתרחש, נפיץ ברשתות שלנו את המחאה של תושבי ג'בל מוכאבר, וננסה לשלב כוחות עם עמותת "במקום" לצדק תכנוני ועוד ארגונים כמו שלום עכשיו ועיר עמים כדי לתמוך ככל שנוכל.

 

מחסום שכונה סאווחרה א -שארקייה

בדרך הצרה והפתלתלה העולה לרכס המזרחי מעל ואדי קדרון (ואדי נאר בפי הפלסטינים), הבחנו בעבודות של ציוד כבד בערוץ הוואדי, שמעליו נמצא החלק המרכזי של הכביש האמריקאי. נאמר לנו שאלו עבודות ניקוז ושפכים, המתבצעות בידי רשות ים המלח. ובכל אופן, נשארנו חשדניות. אולי זה כן קשור? כל תוכנית בינוי כוללת תשתיות ניקוז ושפכים, והמיקום מחשיד.

התקרבנו בחשש למחסום המבוצר, שאליו מגיעה דרך הביטחון משיח' סאעד וממשיכה במעלה הרכס לאבו דיס. בכביש המעולה הזה, החוצה הרים וגבעות, רק ג'יפ סיור נוסע כמה פעמים. זה היה יכול להיות כביש החלומות של תושבי דרום ירושלים בדרכם הפקוקה לעיר העתיקה ולצפון ירושלים. אולי פעם...

נתניה, שלא הייתה פה מעולם, צעדה מוכת הלם במסדרון הארוך המוביל למחסום, שבסופו גדרות ושערי מתכת מכל הכיוונים. הצלחנו להיכנס לביתן הבטון של הבידוק ולשוחח עם חיילת חביבה, שיצאה מאחורי הזכוכית המשוריינת, שם חיכתה לסוף המשמרת החדגונית שלה – 8 שעות. עוד שנתיים לשחרור. רק 1,300 איש ואישה מורשים לעבור במחסום הזה במצוות בית המשפט. שאלנו אותה איך זה שאנחנו רואות כל כך הרבה חיילות במחסומים בתקופה האחרונה (כבר שנתיים). לדבריה חיילות המחסומים מוגדרות עכשיו כ"קרביות". אבל – זה התפקיד הקרבי היחיד לבנות שאי אפשר לסרב לשרת בו אם הוצבת. סיפרנו לה על מחסוםווטש ונפרדנו בידידות.

בדרך חזרה פגשנו פלסטיני, יזם צעיר, ממנו למדנו שהיחידים שעוברים פה הם אלה שבתיהם נכלאו מאחורי החומה בעוד הם נכללים בשטח המוניציפלי של ירושלים. מדובר ברצועה צרה של 200-300 מטרים להערכתנו. מי שגר 10 מטרים מעבר לקו הדמיוני – הוא פלסטיני ללא זכות מעבר וצריך לנסוע למחסום הזיתים המרוחק לפחות 30 דקות נסיעה מכאן.

בשלב זה של השיחה הגיעו מפקד המחסום ועוזרתו. בגסות איומה הוא סילק בנפנוף יד מזלזל את הבחור המרשים שדיבר איתנו. הוא הודיע לנו לעיניה המעריצות של עוזרתו, שהוא מצווה עלינו לא להתקרב יותר למחסום לעולם. כי: זהו שטח ביטחוני סגור. ניסינו להסביר שמחסום הוא שטח מעבר ציבורי, והחלטנו שצריך להצטייד מחדש במסמך של דובר צה"ל. כתוב שם שיש לאפשר לארגוני זכויות אדם להגיע, לצפות ולצלם במחסומים.