חברון
עד חברון אין שום דבר לכתוב עליו.
בחברון המוני אוטובוסים עם אנשים, נשים וטף בכל הגילאים גם מבתי ספר. באים למערת המכפלה במסגרת עשרת ימי התשובה.
בגלל האירוע בהר אדר, חיילי משמר הגבול המאבטחים את כל האזור הזה מתוחים ומיד שולחים את מ' לחנות רחוק ולא להתקרב בכלל לרחבת הכניסה למערה.
לאורך כל ציר המתפללים ג'יפים וחיילים פרוסים ובודקים את העוברים והשבים. המראה הזה שמצמידים צעירים ופניהם אל הקיר בידיים פרוסות אל הקיר ומחפשים על גופם מכף רגל ועד ראש קשה מאד לצפייה תמיד. לשאלתנו למה? עונים בכעס לא שמעתם מה קרה הבוקר? תדאגו לעם ישראל. ....ולחיילים שלנו. זה לא בגלל חריג יהודי זה בגלל מה שקרה היום. מה אתן לא מבינות?
ליד מערת המכפלה הם בכלל מתפלאים: "איך ביום כזה אתם באות? תתביישו לכן. השמאלניות האלה גועל נפש. "חבורה של נשים צעירות שאינן דתיות על פי לבושן מסתכלות עלינו כאילו נחתנו מהירח. בחורה אחת כמעט רוצה לירוק על אריאלה שמנסה להבין את פשר ההפרדה הזאת ורצה ומחבקת חייל מנשקת ומברכת אותו בהתרסה כלפינו. החייל הזה שעונה לאריאלה: אני לא מעונין לענות לך ולא אמור לדבר אתך בכלל..
כל אותו זמן עומדת בצד אישה צעירה דתיה על פי לבושה מקשיבה ואיננה מתנפלת. דווקא היא מתגלה כבת שיח נהדרת. לבנת שמה. מדברת בנחת ובמאור פנים.
מסתבר שנולדה וגדלה בשכונת אברהם אבינו ולדבריה זוכרת חיים של דו קיום הוגן בין היהודים לפלסטינים בילדותה. כמובן לא הייתה מודעת לאופציה של גרימת עוול ולא מכירה את בתי הספר הפלסטינים הסמוכים כל כך לאזור ילדותה היא מודה שמה שקורה עכשיו הוא מאד לא טוב, מאד לא נכון. היא עצמה עברה ליבנאל, אבל לא לשכונת החרדים שם. הוריה עברו לירושלים והדירה שלהם ברובע היהודי עכשיו מושכרת. השיחה אתה מנתצת לנו את כל הסטראוטיפים על מתנחלי חברון. ברור שהיא חושבת שצריכה להיות מדינת כל אזרחיה ומדגישה שוב ושוב זכויות שוות לפלסטינים. היא לא ראה קושי להאמין בה' ובקדושת חברון ובמקביל לחיות בשלום ובכבוד עם שכניה בשוויון זכויות מלא. הדעות שלה הרבה יותר תואמות לשלנו במרבית הנושאים. היא ראתה את ההתנהגות האגרסיבית של הנשים החילוניות עלינו ובעדינות חיכתה שילכו כדי לשוחח אתנו. בזכותה אפשר היה לשאת את האנרגיות האיומות של העיר הזאת שהופכת ונראית יותר ויותר כמו כלוב אחד גדול.
