דרום הר חברון: המתנחלים יורקים והפלסטינים מתעלמים

במחסום תרקומיא ניתן לראות מספר סוחרים, חלקם עם מסכות וחלקם ללא, הם טוענים שאולי אין קורונה.. הם לא מאמינים בקורנה.

במכולת של מוחמד בצומת תרקומיא מול מפעל שמן הזית עסקים כרגיל וכולם מחכים לפתיחת בית הבד ממול החנות. תאריך מדויק אין. בדרך כלל בסוף חודש אוקטובר.

בכביש 35 פגשנו את מוכרי התאנים והענבים ששמחים לשווק את מרכולתם ולהרוויח כמה שקלים למחייתם ואינשאללה יהיה טוב.

נפגשנו עם משפחת ג'אבר בביתם בכניסה לקריית ארבע. הם מספרים שזוהי העונה הכי טובה שלהם, הם מכינים דבש מענבים ומוכרים הרבה סחורה .יחד עם זה  המשפחה מאוד מודאגת  מגנבים (משוכנעים שאלו מתנחלים).  נראו בכרם  שלהם  צעירים עם ציציות, כיפה וחולצות לבנות, כך שאין מקום לחשוב שאלו פלסטינים.

לצערם אין להם מספיק מים,  המים מגיעים במיכליות ולא דרך צינור. זהו מצב מתסכל שלשכנים היהודים הגרים סמוך לביתם יש אספקה סדירה של מים ואילו הם הגרים בשטח C משלמים מחיר כבד על היותם פלסטינים. מחיר המים גבוה ולכן הם מנסים לחסוך בכל דרך אפשרית. 

באסם ג'אבר גר מול בית המריבה בחברון, הוא פותח את החנות למכירת דברי מכולת וכו' מדי יום. מדווח שמספר קבוע של מתנחלים (לא הרבה) מתגרים בהם באופן קבוע, אם בקללות או יריקות  גם לו וגם לילדיו.  הם מעדיפים לא להתייחס ומתעלמים מהפרובוקציה.