סיור בבקעת הירדן עם שלושה דיפלומטים

צופות: 
נורית פוםר, דפנה בנאי (דיווח) ושלושה דיפלומטים זרים
26/08/2019
|
בוקר

הסיור נערך במכוניתי הפרטית.

לאורך הדרך לבקעה ובדרכים השונות שנסענו בהן קיבלו האורחים הסברים על הכיבוש בגדה ועל האמצעים שישראל נוקטת כדי לגרש את תושבי הבקעה המקוריים והחוקיים, הפלסטינים, מאדמתם. על אי מתן רשיונות בנייה ועל הריסות בתים ,על פאנלים חשמליים ותשתיות שונות, על ניתוקם הפיזי ממרכז הגדה, על מניעת מיםinfo-icon  וגזלתם, על גירושים חוזרים למדבר האכזר לצורך אימוני הצבא.

ביקרנו בראס אל אחמר אצל משפחה שביתה, הפאנלים החשמליים שלה ואפילו המקרר נהרסו פעמיים בחודשיים האחרונים.

בח'אלת מקחול שנהרסה כמה פעמים ומתוך 11 משפחות שחיו בה ב-2016 נותרו 4. משפחת בשאראת אירחה אותנו בנדיבות והכינה לנו סעודה לתפארת.

בשני המקרים ראו האורחים כיצד חייה משפחת רועים פלסטינית תחת איום מתמיד, בעוני קשה וללא מים.

עלינו לראות 2 מאחזים בלתי חוקיים חדשים שלמרות שיש להם צווי פינוי הם עולים ופורחים.

ביקרנו בברדלה יחד עם עארף  שנתן לנו רקע היסטורי מאלף, וראינו את בריכת המים ההרוסה ואת הצינורות שעד לפני שבועיים הרוו שדות לקראת הזריעה הקרבה ובאה. כולם נרמסו ונכתשו תחת הבולדוזר הישראלי.

נפגשנו עם מורה בתיכון שהקימה בג'יפתליק בית ספר ראשון ש-15 שנה התקיים באוהלים בחום הלוהט של הבקעה משום שישראל לא נענתה לבקשותיה החוזרות לרשיון בניה. לבסוף לחץ בינלאומי איפשר בניין בית ספר וכיום גם נבנה לידו בית חולים מקומי קטן.

אחרי הסיור קיבלתי מכתב תודה מאחד הדיפלומטים ה בו נאמר בין השאר- על רבים מהדברים שראינו שמענו, אלא שרק באמצעות הסיור הבנו את מלוא היקף מעשיה של  מדינת ישראל ובעיקר את השיטתיות והתיכנון של הפגיעה הקשה באוכלוסיה האזרחית הפלסטינית.