קלנדיה

הגענו לקלנדיה ב-5:30 לערך. חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. שמחנו לגלות שאין תורים כמעט, וכאשר נפתחו הקרוסלות שבקצה המכלאות התרוקנו התורים לגמרי. כל 5 עמדות הבידוק היו פתוחות. מוכר הביגלה במקומו הרגיל בכניסה לסככה וגם דוכן העוגות פועל, כל עוגה בשקל. במקום שבו היה בעבר הקיוסק של מוחמד יש איזה דוכן, והיום הוא פתוח. יש בו מיחם וכנראה שהוא מכין קפה, אם כי לא נראה שיש לו קונים רבים. יצאנו לחניה הסגורה כדי לראות מה התחדש, וגילינו שהקימו גדר פח לבנה בצמוד לקיר החיצוני של הסככה. כנראה עומדים להתחיל בבינוי.

חזרנו פנימה. החייל באקווריום הכניס כל פעם קצת אנשים, אך פתח את הקרוסלות לעתים קרובות. התורים היו קצרים ולא גלשו אל מחוץ לסככה. בסביבות 6 התורים מתחילים להתארך. הלכנו לשבת על אחד הספסלים שעוד נותרו בפאתי הסככה. פתאום חשנו בתזוזה מאחורינו. הסתובבנו וגילינו ילד ישן בין הספסלים. שלא כמו פועלים שתופסים תנומה מאולתרת בכל מקום, הוא מצוייד במזרון, כרית ושמיכה וממשיך את שנת הלילה. בהמשך הסתבר שזה בנו של מוכר העוגות.

מגיעים אנשים וניגשים לשער ההומניטרי, אך כשמגלים שהוא לא נפתח הם הולכים להשתלב בתור הרגיל המתקדם היום במהירות. ב-6:15 לערך התחלף החייל באקווריום בחיילת. היא לא פתחה מייד את הקרוסלות, והתורים לפני עמדות הבידוק כבר הצטמצמו לחלוטין, אך כשפתחה הכניסה הרבה אנשים. נציגי המת"ק בוששו להגיע. רק ב-6:20 לערך הגיעו 2 קצינים מהמת"ק. אחד נראה מסביר לשני על המתרחש ומחזיק בידו מפתח, אך הם לא פתחו את השער. לממתינים אמרו שהם מחכים למשטרה. אחרי כמה דקות עזבו את המקום. זמן קצר אח"כ הופיעו שוטרים ומאבטחים ועמם אחד הקצינים. הפעם ניגשו לבדיקת הממתינים ליד השער ופתחו אותו. בינתיים השוטרת הורתה לחיילת "תזרימי הרבה" וזו אכן עשתה זאת, והתורים שוב הצטצמו.

ב-6:40 הצטרפנו לתורים הקצרים ועברנו תוך כרבע שעה. זוג עם תינוק שהמתינו ארוכות ליד השער ההומניטרי וסוף סוף עברו נתקלו בבעיה בעמדות הבידוק. האב ניגש לדבר עם השוטרת והמאבטח. ממה שהצלחנו לשמוע כנראה שההזמנה שלהם לבי"ח היתה לתאריך המחר. נראה שהשוטרת מנסה לסייע ומשוחחת בקשר. בינתיים התינוק החל לבכות והאב מסר אותו לידי האם. האשה הצעירה נראתה במצוקה. היא היתה רזה מאוד והחזיקה את התינוק רחוק מגופה, מנסה לנענע אותו ולהרגיעו. נראה היה שגם היא זקוקה לחיבוק...