מחסום טורה: החמור לא עובר באדום
14:50 אנחנו חוצות את מחסום ברטעה-ריחן. פועלים לא מעטים כבר יורדים בשרוול הארוך. ידידותינו התופרות מנפנפות לשלום. החניונים מלאים.
15:00 מחסום יעבד-דותן. קבוצת חיילים מסיירת גולני מגיעה לשוחח איתנו ליד הבטונדות. אנחנו מתפעלות מ"כור ההיתוך" הצה"לי: מושבניק מהשרון, דרוזי מהכרמל וחייל בודד מאוקראינה, בן לאב מוסלמי ואם יהודייה. בתחילה הכריזו ש"אין לכן מה לחפש כאן, תלכו לפוליטיקאים ולמחסומים אחרים." אבל אח"כ, בזכות הסבלנות והניסיון של מרינה בהדרכה - נשארו לשוחח כמעט שעה. בינתיים חלפו להם מכוניות ונהגים שנפנפו לשלום לרותי, שכבר אין לה סבלנות לשיחות עם החיילים "המורעלים" הללו.
השער הצה"לי על הדרך למעוז צבי שוב נעול.
15:50 מחסום חרמש ריק מאדם וממכוניות. שלטי ההכוונה מצביעים לכיוון מבוא-דותן ועפולה, מתעלמים לגמרי מיעבד וג'נין. אביזרי המחסום לשעבר נראים כאנדרטאות תומרקיניות. או כפצע בנוף הנפלא.
16:05 מחסום ברטעה-ריחן, צד מרחב התפר
אנחנו פוגשות את הפועלים בכניסה לשרוול. רבים מתלוננים על הצפיפות
בבקרים והזמן הרב שנגזל; לוקח להם 40 דקות לעבור את המחסום. הם יודעים לספר על מדיניות האישורים החדשה (המתירנית..) שמאפשרת גם לרווקים צעירים לעבוד בישראל.
16:30 מחסום טורה-שקד האשפה מסביב מגדירה את המחסום הזה. נראה שכבר לא נוכל בלעדיה. מכוניות עוברות בנחת, גם דו-גלגלי ממונע כלשהו ואפילו רוכב אחד על חמור. קיפודָנים יפים תוחמים שדה של שתילי טבק שצומחים במרץ.
16:45 קפצנו למחסום עאנין ומצאנו שהוא הולך ומתאבזר לטובת החיילים שומרי הגדר שעדיין שם.