סוסיא, חברון, דרום הר חברון - גנבו לי את הילדות
גנבו לי את הילדות
המשפט שמהדהד לי בראש כל הזמן נאמר ע"י עזאם החכם והאצילי בסוסיא. נסענו לבקר אותו ואת ואדחה אשתו מאירת העיניים כי קראנו שבג"ץ הורה להרוס את המבנים שלהם. רצינו לשמוע מה שלומם לאור ההחלטה .
"אני לא מאמין," הוא אומר, "הם יכולים כל רגע לשנות ולבוא ולהרוס".
לפני כמה שבועות הגיעו בלילה בכוחות מתוגברים וציוד הסתובבו עד אור הבוקר ולבסוף נעלמו בלי לומר דבר ובלי להרוס.
"אנחנו שמענו," הוא אומר, "שהם קיבלו לפתע טלפון מביבי. אבל אני לא מאמין להם. גנבו לי את הילדות. אני בן 57 ורק לפני עשרים שנה הצלחתי לקנות אופניים וללמוד לרכוב עליהם .לא מגיע לנו בית נורמלי? לא מגיע לנו חיים שלווים, חשמל, מים
וכל שאר הדברים שמגיעים לבני אדם? למה ככה עוברים החיים שלנו.?"
העברית הרהוטה והעשירה שלו והתנהגותו האצילית מעוררת תמיד כבוד וכאב.
צודק עזאם אבל מדינת ישראל לא חושבת כך.
משפחת נוואג'עה ממשיכה במאבקה לחיים נורמאליים. בחצר המטופחת של האוהל-בית הזה יש עכשיו יציקה חדשה של רצפה ובה טבועות גולות בשלל צבעים ..משחקת שם ילדה לא מוכרת לנו, בתו של נצר .
הוא נסע לחו"ל בשליחות של ארגוני השלום.יחזור בעוד כמה ימים .
אולי זה בכל זאת עוזר יחד עם תמיכה של כולנו ומונע את הריסת "בתיהם וגרושם.
אולי?
אחר כך נסענו לחברון .
פריסת החיילים צפופה ואחרת ומדיניות האבטחה טורדנית הרבה יותר, עפ"י דברי התושבים. העיר מדכאת כתמיד
התמונות הפעם ממחישות את הדרך שהאנשים מעבירים סחורות גב אל גב בשכונת קפישה .שם גם נבנה עוד מחסום בעומקH1 , או נגררים בעגלות כפי שנראו הנשים בהיכנסן לחלק האחרון של ציר המתפללים בואכה מערת המכפלה. כל זה כי אסור להם לנסוע שם במכוניותיהם .
