חברון - מחסור בזמן מגפת הקורונה
אחרי כ-3 חודשים חזרתי לחברון
בדרך תנועה דלילה. גם צה"ל לא מורגש. ניידות משטרה דווקא כן בכניסות לישובים מעכבות כלי רכב.
היום יום אחרון של החג עיד אל פיטר.
העיר שקטה מאד הרבה חנויות סגורות. אנשים וילדים לבושים בגדי חג ברחובות. גם פה צהל" בפרופיל נמוך
הלכתי לבקר את אידריס ופתחיה זעדה. הם גרים צמוד למעין המפורסם. דיווחנו לא אחת עליו ועל ארועים בענינו. במעלה המדרגות אליו שכנה חייכנית מתענינת בי ובזהותי. האשה מירושלים במקורה וגרה עקב נישואיה 40 שנה בחברון..היא אומרת שעכשיו היה שקט אבל בחגי היהודים הם סובלים מהתנהגות המתנחלים גם כאן. בדרכם אל המעין הקדוש מתפרעים ומשחיתים שטיחים שמוציאה לאוורור. סיפרתי לה על חג השבועות הקרב. בסופה של שיחה החלפנו פרטים. שמחה שבני משפחתה יוכלו לשלוח לי תמונות רלבנטיות והיה ויקרו ארועים כאלה.
אידריס מספר על תקופה מאד קשה שעוברת עליהם בגלל הקורונה. אין עבודה ואין אוכל. שאלתי האם ומה קיבלו סיוע מהרשות הפלסטינית. אקדים ואומר ששעת המבחן הזאת העצימה את הקשיים הפנימיים. לא אכנס לפרטים ממש ולא אגיד שמות. אשאר בתיאורים כלליים.
מדיניות ההפרד ומשול של הכיבוש הצליחה כנראה מאד. וזאת,יחד עם השחיתות והסכסוכים המובנים בחברה חמולתית שכזו, באה בחודשים האחרונים לידי ביטוי. לדבריו יש מי שקיבלו כנציגי השכונה מצרכים וכספים מרובים מהרשות ובמקום לחלקם לכולם השאירו הכל בביתם ונתנו רק לבני משפחתם ומקורבים והם לא קיבלו כלום. הוא כידוע כמציל יהודים.
6 פעמים זה קרהבכל מיני סיטואציות שחלקן דווחו כאן. ממשיך להיות שוחר שלום בניגוד לקולות אחרים שם שלדבריו משקרים. מסיתים ומחממים את האוירה בכוונה גם ללא הצדקה. הם הרבה פעמים מקבלים הרבה כסף ומצרכים מהרשות כמנהיגי האזור והכל נבלע אצלם. מספר על סכום כסף גדול שקיבלו האנשים הללו מארגון כל שהוא כדי שישפצו ויתקנו את השכונה לטובת תושביה. גם הכסף הזה נעלם לדבריו.
"אז מי עזר לך ולמשפחתך?" אני שואלת.
"קיבלנו קצת מהצלב האדום וחילקנו", הוא אומר.
"גם עיסא ידידנו חילק מצרכים וצעצועים לילדים", הוא אומר.
יש כמה אנשים ישרים והגונים ועיסא סוג של מנהיג כזה. האחרים מאד לא בלשון המעטה. חיילים רצו להביא לו אוכל והוא סרב ולקח מהם רק לחם. מספר גם שמי שעזר לו בסוף עם הטלפון היה יהודי מבוגר מקרית ארבע שאידריס פעם עזר לו כשמעד ונפל ברחוב. היהודי הזה היחידי שסידר לו את הכרטיס לטלפון כשכל החנויות נסגרו. אף אחד אחר לא הגיע אליו. מספר שהיו מי שהציעו לתת לו כסף ותרומות לחלוקה לתושבים והוא הפנה אותם לאלה שסיפר שהם מושחתים כי הוא חושש מתגובות. החיים קשים שם מאד מכל הסיבות שנרמזו פה.
לא הכל באשמת הכיבוש אבל ברור שמצב הישרדותי קשה שהכיבוש יוצר, מוציא מהאנשים הרבה יותר אכזריות ואלימות אלה כלפי אלה.