מחסום עאנין: לפני הגדר החיים היו דבש

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רוני שליט ושולי בר (צילום, דיווח)
26/02/2020
|
בוקר

מחסום חקלאי עאנין 15.10

חמישה אנשים ממתינים לחיילים, שיפתחו את המחסום ויוכלו לשוב הביתה בתום יום עבודה או סידורים. פ"י בן 62 לא זקוק לאישור מעבר או עבודה בישראל. פעמיים בשבוע הוא יכול לעבור כאן ובימים אחרים בכל מחסום אחר על סמך גילו ותעודת זהות בלבד. הוא אינסטלטור, כבר שלושה ימים לא מצא עבודה וחוזר כל יום בידיים ריקות הביתה. אין כסף לקנות אוכל, הוא אומר, הנכדים שלי (21) באים ביום שישי ומחפשים לי בכיסים ואין לי מה לתת. כמו בכל שיחה איתו הוא חוזר ונזכר בגעגועים בתקופה הכי טובה בחייו. עד 67 אנשים בכפר גידלו צאן ובקר וזיתים, גידלו ירקות ופירות לתצרוכת עצמית, כסף לא היה בשפע אבל אוכל היה גם היה. בכפר היה מוצב ירדני עם 4 קצינים והוא, ילד קטן, היה מוכר להם מיםinfo-icon קרים וקפה. באה מלחמת 67, הצבא הישראלי נכנס לכפר רכוב על המון ג'יפים, החיילים הירדנים ברחו והכפר נכבש. ואז נפתחה בפניהם ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: כולם כאחד נפטרו מהצאן והבקר ויצאו – נערים צעירים ומבוגרים, לחפש זהב בישראל. והיו לי חברים יהודים, הוא אומר, היו כמו אחים שלי. האינתיפאדה וגדר ההפרדה שברו את החלום וכולם חזרו הביתה כל בניו נשואים ובעלי מקצוע, הפרנסה לא קלה לאיש מהם, ו"ככה זה," הוא מסכם ומדליק סיגריה בסיגריה.
החיילים מגיעים וניגשים לפתוח את השער האמצעי, אבל רגע, שכחו להביא מפתח. נו, הצבא הכי... בעולם. כעבוד 20 דקות הגיע המפתח וכולם עברו.

מחסום חקלאי טייבה רומנה 15:30

החיילים הגיעו דקה לפנינו. הם על כביש המערכת ואנו דרך אום אל פחם. כחמישה גברים ממתינים לחזור לבתיהם. מתלוננים שלא מחדשים להם את אישורי המעבר, "המתק הפלסטיני כמו המתק הישראלי לא עושים בשבילנו כלום." החיילים נערכים לפתיחת המחסום. ידידנו אבו עלי, בן 60 פלוס, הודיע לנו בשמחה כי לפני 20 יום נשא לו אשה חדשה, שנייה. מברוכּ יא זלאמה, מריעים חבריו מסביב. 

מחסום ברטעה 16:00

הרבה אקשן של יום חול. פועלי בניין חוזרים מעבודתם בחריש סיטי, בידיהם צידניות כחולות קטנות, עוקפים במהירות את הטרמינל ויוצאים בחניון הפלסטיני. נראה שלרובם יש רכבים פרטיים ונהגי המוניות נותרים מחוסרי עבודה. אנשים אומרים ששמעו שהמחסום עומד להיסגר! מתלוננים שבבוקר רק מסוע אחד עובד והכל הולך לאט ובעצבים. שני מוכרי הקפה הקטנים רצים לקראתנו ומוזגים לנו קפה שחור קר מר. אנו עושות טעות מרה ונותנות לשניהם הרבה יותר משקל אחד, המחיר הרשמי. בכלום זמן נצמדים אלינו עוד ארבעה קטנים ולא מרפים. חוויה קשה ומצערת. אפשר למצוא כאן  דגים טריים מיפו, עגבניות טריות ישר מהשדה, תות שדה ועוד.